|
|
Page:33
כך חשבו במקביל על אפשרות נוספו ! לחלוקתה של ירושלים . דובר על חלוקה תפקודית , ובחלוקה כזו יהיה למקומות הקדושים מעמד מיוחד , בין לאומי . שאר חלקי העיר יחולקו במסגרת הסידור המדיני הכללי . כך או כך , בירושלים היתה מידה רבה של חפיפה בין החלוקה המרחבית ובין זו התפקודית , שהרי המקומות הקדושים נמצאים רובם ככולם בחלקה המזרחי של העיר . סוגיית ה'מסדרונות' אל ההתלבטות בשאלת ירושלים נוסף גם ההכרח לדאוג לחיבור פיסי בין החלק היהודי של העיר ובין המדינה היהודית . בתכניות שהציגו הבריטים בשנת 1937 הוקף אזור ירושלים כולו בשטח המדינה הערבית העתידה לקום . לפיכך היה הכרח לדרוש מסדרון יבשתי מירושלים אל שפלת החוף , המרכז הפוליטי , החברתי והכלכלי של היישוב היהודי . על פי התכנון הבריטי , ירושלים נועדה להיות מובלעת מנדטורית , שתחובר אל נמל יפו במסדרון העובר בדרך נחל נחשון ( דרךשער הגיא ) אל לטרון , ומשם לשדה התעופה הבין לאומי בלוד וליפו . מאחר שרצועה זו היתה 'תפוסה , ' הציעה הסוכנות בתכניתה מסדרון יהודי מקביל , מדרום למסדרון הבריטי : נחל רפאים , עמק האלה , צומת ראם ( מסמייה ) ומשם לגדרה-רחובות . הבריטים לא קיבלו את התכנית הציונית . בכל התכניות שלהם — מתכנית פיל , דרך מסקנות ועדת וודהד בנובמבר 1938 ותכנית החלוקה המשופרת של ועדת הקבינט הבריטי בשנים , 1944-1943 וכלה בתכנית מוריסון גריידי האנגלית אמריקנית ביולי — 1946 השאירו הבריטים את ירושלים תחת שליטתם . חריג מבחינה זו היה מעמדה של העיר על פי 'הספר הלבן' הבריטי ממאי 11939 שם נקבע , כי העיר כולה תהיה למעשה בשליטה ערבית . תגובתו של בן גוריון לתכנית זו היתה חריגה בהתאם : הוא דרש בשם התנועה הציונית את העיר כולה . אחרי 1939 לא חזר עוד שום גורם מעוניין שהכיר את המציאות בירושלים להציע ריבונות ערבית או יהודית בעיר . יוצא מן הכלל בעניין זה היה המתווך מטעם האו"ם , הרוזן פולקה 3 _ינדוט , שביוני 1948 הציע לכלול את ירושלים במדינה הערבית . גם ישראל וגם מדינות ערב דחו את תכניתו . הציונים מצדם לא חזרו על דרישה לריבונות בכל העיר , והם אף לא הציעו , עד שנת , 1948 שירושלים תחולק בין היהודים ובין גורם ערבי זה או אחר . הצעותיהם בתקופה זו התרכזו בחלוקת ירושלים בין היהודים ובין הבריטים _ואחר כך בין היהודים ובין ארגון האומות המאוחדות . על כל פנים , בשנים , 1945-1939 נוכח מלחמת העולם ומדיניות 'הספר הלבן' של בריטניה , חזרה התנועה הציונית לעסוק בשאלות יסוד של קיומה _pxD _w : _Vx עלייה , התיישבות והסטייה של בריטניה מתמיכתה בהצהרת בלפור . בשלב ההוא לא היה מקום לדיון 'מותרות' כשאלת הסידור המדיני הרצוי בירושלים . משחזרו הבריטים בשנת 1946 לדון בחלוקה ובמאי 1947 הוקמה ועדת החקירה של האו"ם לשאלת ארץ ישראל , ( unscop ) הדיונים המדיניים התנהלו בהקשר אותה נכונות שגילתה ההנהגה הציונית כבר בשנים 1938-1937 לחלק את ירושלים בין היהודים ובין
|
|