|
|
Page:48
מכאן נערוך סיור להכרת החלק המערבי של הרובע בתש "ח . זה שמרחוב היהודים מערבה כונה קטע ב . ' כעוד שהחלק המזרחי כונה קטע א . ' חלוקה זו וכן אתמיקום העמדות קבע אברהם הלפרין בתוכנית ההגנה המפורטת . שהכין עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה . כמעט כל תוואי הסימטאות ולעיתים מראה החזית החיצונית של המבנים נותר , והדבר מקל עלינו לשחזר ולהבין את אשר נתרחש כאן בתש"ח . התקופה שנתמקד בה הינה בעיקר 'מתקפת היומיים' 17-16 ) במאי . ( שבה נכבש כל קטע ב' בידי הערבים המקומיים . ובכך נוצר איום ממשי ראשון על קיומם של תושבי הרובע ומגיניו . תוצאותיה של התקפה זו הינן הרקע לנסיונות הפריצה , שעמדנו עליהם קודם לכן . מכאן נחצה באלכסון את מגרש החניה לכיוון צפוךמערכ , עד לרחוב היהודים . ממנו נעלה מערבה , כרחוב התופים , ונגיע לרחוב חב"ד . ממש מולנו ניצב בית מס' , 76 שעקב היותו רכוש ארמני לא שוקם . כאן היתה הכניסה לעמדת אבידן . עמדת הצלב מצויה 30 מטר מערבה מאתנו , ומשם גלשו הערבים לעבר עמדת אבידן ביום ראשון 16 ) במאי , ( עם פתיחת מתקפת היומיים . למחרת היום 17 ) במאי ) בשעות _אחר הצהריים פונתה עמדת אבידן בלחץ הערבים , ומגיניה נסוגו דרך סימטת קרלין לעבר עמדות חזן ו'חכורה , ' מהן השיבו אש לעבר עמדת אבידן ומנעו אתהערבים מלגלוש מעמדה זו עוד 70 מטר דרך סימטת קרלין ( רח' ברקאי והתופים של ימינו , ( לעבר מרתפי כתי הכנסת הספרדים , שבהם מצאו מחסה מאות אזרחים . נקבי הכדורים שאנו רואים בחזית הבית מס' 76 ברח' חב"ד נותרו מאותם ימים , וזוהי העמדה היחידה שבה ניתן להצביע על שרידי הקרב . מעמדת אבידן אנו ממשיכים צפונה ברח' חב"ד עוד _כ 50 מטר . כאן נעצור בפינת רחוב המלאך , העולה מערבה . בתש"ח נקראה הסימטה רחוב 'הבעל שם טוב' או בשמה העממי , הנפוץ יותר 'סימטתהבעשטים . ' נפנה ונעלה ברחוב המלאך . מימין , מצפון , במקום שנמצא בו הבית הפינתי מס' , 2 היתה עמדת לילית , שתפקידה היה לחסום את המעבר ממעלה הרחוב , שכן במרחק של 40 מטר מערבה מכאן , על יד בית מס' 6 ברחוב המלאך , היה בעבר קימור קטן ומתחתיו קיר בטון — ציון הגבול של הרובע היהודי בתקופת המנדאט . הקימור נהרס בפיצוץ עז של הערבים בשעות אחה"צ של 17 במאי , בעת פתיחת התקפתם המוחצת על הרובע היהודי . אנו ממשיכים לעלות ברחוב . בתש"ח היה כל האזור מאוכלס רק בערבים ונוצרים , אם כי בראשית המאה היו מרבית החצרות כסביבה מאוכלסות ביהודים . עדות מוחשית לכך נוכל למצוא בהמשך . בפינת רח' המלאך _ורח' הנבל . מול כתובת רחוב הנבל נבחין בטבלת אבן ועליה חקוק בירוק סיפורה של משפחת מזרחי . שמהמאה השבע עשרה ועד לסוף המאה התשע עשרה גרה במקום זה . עתה אנו עולים מערבה עד לרחוב אררט . זהו גבולו המערבי הברור של הרובע היהודי גם בשיא התפשטותו , שכן חומת הרובע הארמני , שתלווה אותנו בהמשך דרכנו צפונה לאורך רחוב אררט , היתה למחסום בפני תושבי הרובע . אגב , החומה ממחישה יפה לנו ולאחרים מהו ההבדל העקרוני שבין הרובע היהודי , המתכווץ ומתפשט בהתאם לגודל האוכלוסיה , לבין הרובע הארמני . המצוי כאן מאות בשנים . ' הצד השלישי' — הגורם הבריטי צוטה על הרובע /
|
|