|
|
Page:15
כאמור , היה על 'ההגנה' להיזהר בהפעלת כוחות גדולים , כל עוד הבריטים בארץ . אך בתחילת אפריל לא היתה עוד ברירה , ירושלים היתה שרויה במצור - ובמצוקה קשה . על כן החליטה הנהגת היישוב היהודי להפעיל כוח בגודל של חטיבה — כ 1 , 500 איש ! הכוחות גויסו מכל רחבי הארץ , ויחידות 'ההגנה' או _נקודות יישוב שלא יכלו להפריש לוחמים , נדרשו להקצות רובים ותחמושת . ערב המבצע הגיע בסתר - בדרך האוויר - משלוח נשק מצ'כוסלובקיה שכלל 40 מקלעים 200 , רובים ותחמושתם ; למחרת היום נפרקה בנמל _תל אביב כמות נשק גדולה פי כמה שהגיעה מאותו מקור 200 - מקלעים , 4 , 500 רובים , _ו 5 מיליון כדורים . _כלי הנשק נוקו בחיפזון מן השמן שגונן עליהם באריזותיהם וחולקו ללוחמים . במבצע 'נחשון' פרץ הכוח היהודי את הדרך שבין _תל אביב לירושלים ( שלאורכה שכנו יישובים ערביים לרוב — ולא היו יישובים יהודיים , למעט קיבוצים כמו קריית ענבים ומעלה החמישה , במבואות ירושלים . ( בעוד הלוחמים היהודים מחזיקים במשלטים ( נקודות גבוהות , חולשות על הדרך , ( הועברו שתי שיירות לעיר הנצורה . במבצע 'הראל , ' שנערך מיד לאחר 'נחשון' הועברו שלוש שיירות נוספות , אך מחמת המחסור בכוח אדם , ועקב העובדה שהבריטים עדיין ישבו בירושלים ולא הניחו ליהודים להחזיק בשטחים כבושים - היה צריך לפנות את המשלטים , והמצור על ירושלים התחדש . הקרבות — בעיצומם בעת ההיא הגיע סבלה של ירושלים לשיאו . _ב 13 באפריל תקפו הערבים שיירה של רופאים , אחיות _ואנשי מדע , שהיו בדרכם _להר הצופים . השיירה נקלעה למארב בשכונת _שיח' ג'ראח , _ו 78 מנוסעיה נהרגו . דם נשפך בחוצות העיר מדי יום ביומו . כוחם של המגינים הותש , כיוון שלא היו עתודות להחליפם בעמדותיהם . _שומרי מצוות השתתפו בעבודה ובהגנה , גם בימי שבת ומועד - כיוון שפיקוח נפש דוחה שבת . הנוער היטה אף הוא שכם והשתתף במערכה על ירושלים . בירושלים פעלה פלוגת גדנ"ע , ששמה נחקק בתולדות המלחמה : פלוגת יהונתן . את השם העניק לה מפקד העיר , דוד שאלתיאל , שהוקיר אותה מאוד ( כשם שדויד הוקיר את יהונתן , בתנ"ך . ( פלוגה זו בלמה נסיונות של שריוניות ערביות לחדור לירושלים המערבית , ליד _נוטר דם , מול חומת העיר העתיקה . כן כבשה פלוגת יהונתן את _הר הרצל ועצרה את הלגיון במעבר מנדלבאום . נערת גדנ"ע ירושלמית היתה מועמדת לתואר 'גיבור ישראל' - ולא זכתה בו משום שעדיין לא היתה חיילת . היתה זו הקשרית טובה גולדברג . במהלך הקרבות הוטלה עליה משימה , לחצות את העיר ולהביא הודעה חשובה ממפקדה משנית למפקדה הראשית . לא היתה אפשרות להעביר את ההודעה בטלפון ( משום שהקווים היו מנותקים , ובקווים התקינים היה חשש לציתות ערבי , ( אף לא באלחוט ( הפרוץ _להאזנת אויב . ( בדרכה נקלעה טובה להפגזה ערבית . _פצצת מרגמה התפוצצה לידה , והיא נפצעה קשה . אחת מזרועותיה כמעט נקטעה . היא איבדה את הכרתה , אך התעוררה במהרה - מחמת הכאבים הנוקבים . משנוכחה לדעת כי ההודעה עדיין ברשותה , עשתה מאמץ עליון , הגיעה אל המפקדה ורק אז הניחה לחובש לטפל בה . גם היישוב הערבי סבל בירושלים - ולא 'התנחם' בעובדה , שמנהיגיו הם שהציתו את אש המלחמה והם האחראים לשפיכות הדמים ולסבל .
|
|