|
|
Page:464
הנעימות העממיות המסורתיות והיצירות של המלחין השוואה בין הנעימות העממיות הכלולות באוסף שהמלחין רשם או עיבד לבין היצירות המקוריות מעניינת להארת סגנונו של המלחין . אפשר להצביע כאן באופן כללי על כמה הבדלים : נעימות המלחין הן בעלות מנעד רחב , לעומת המנעד המצומצם של חלק גדול מהנעימות העממיות . מבחינת השימוש במהלכים סקוונציאליים _, אלמנט סגנוני חשוב המצוי בתדירות במוזיקה הערבית , פיתוח צורת הסקוונציה כתופעה סגנונית מוגדרת מצוי רק בחלק קטן מנעימות הפיוטים העממיים ובצורה מקרית ולא מפותחת ; זאת בניגוד לשימוש השיטתי בטכניקה זו ביצירות המקוריות של המלחין ואפילו בעיבודים שלו לשירים המסורתיים . לסיכום , דרכו של אהרון ביצירות המקוריות מצביעה על גישה מתוחכמת ואמנותית המתבטאת בשיתוף תזמורת , סולנים ומקהלה ויוצרת לפיכך סוג אחר של רמת ביצוע : התייחסות ליצירה כאל מוצר בעל גודל ומורכבות שונים . בתוך כלל זה אפשר לראות שתי גישות שונות : כאשר מדובר בעיבודים לנעימות הפיוטים המסורתיים העממיים , הגישה היא של יתר נאמנות לנורמות המקובלות בהן , כגון מענות , פזמונים חוזרים וכדומה ן ביצירה המקורית של המלחין המבנה שונה . אמנם גם כאן עשויים להופיע מענות ופזמונים , אך אלה הם חלק אינטגרלי ממבנה מעוצב היטב לפי עקרונות אמנותיים . השירים וההלחנות הישראליים שאלה מעניינת ביותר היא במה נבדלים , אם בכלל , השירים וההלחנות המשתייכים לקטגוריה של 'הזמר העברי המזרחי' מיצירותיו האחרות ? קשה לתת תשובה מפורטת לשאלה זאת במסגרת סקירה כללית . אוכל רק לציין על דרך ההכללה את הדברים הבאים : מבחינת התמלילים , בקטגוריה זו כלולים שירים מן המקרא ומשירת ימי הבניים שתוכנם קשור בגאולת הארץ והעם ; שירי המשוררים שחוברו בארץ ; ושירי מולדת המבטאים תחייה , בניין הארץ , הווי ארץ ישראלי וכדומה . נטייתו החזקה של המלחין להשתמש בתמלילים אלה קשורה כנראה הן בדחף וברצון המלחין להשתלב בהווי החיים בארץ ובעשייה _האמנותית בה והן אולי כדרך להשגת לגיטימיזציה בקרב ציבור המשכילים שדגל ביצירת זמר עברי מזרחי . בעניין זה יש לציין במיוחד את השימוש הנרחב בשיריהם של שני 'המשוררים הלאומיים' חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי , 18 במספר , ששיריהם היו בתקופה ההיא מן המוערכים , החביבים והפופולריים ביותר בקרב הציבור בארץ . ראוי לשאול כאן שאלה מעניינת : האם אפשר לאתר השפעות של השיר הישראלי על הלחנותיו הישראליות ? בחינת החומר מראה שההשפעה המוזיקלית העיקרית של השיר הישראלי עליו הייתה דווקא מריקודי ההורה . אכן מוצאים אצלו לא אחת שימוש במאפיינים מריקוד ההורה : משקל זוגי , טמפו ריקודי , שימוש בסולמות מערביים , אקורדיקה מערבית , ובעיקר האלמנט הקצבי הסינקופי . עם זאת , עזרא אהרון ניסה ליצור מוזיקה עברית בעלת מהות 'מזרחית , ' השונה מזו ששאבה השראה מן המוזיקה המזרח אירופאית או מזו המושפעת מהנעימות התימניות . ניסיונו מורה על נכונותו ורצונו של המלחין לתרום ממורשת תרבותו המוזיקלית ומכישרונו כאמן מבצע וכמלחין , לאינטגרציה שבין מזרח ומערב .
|
|