|
|
Page:435
ובעדות הערביות . מבחינה זו תאמה ירושלים את ההגדרה של 'עיר אורתוגנטית : ' 'עיר אורתוגנטית היא מקום שבו עוסקים אנשי הדת , המחשבה והתרבות בעיון , בסינתזה וביצירה של מערכות והתפתחויות חדשות מתוך החומר המסורתי , באופן שייראו על ידי התושבים כהתפתחות מתוך החומר הישן . ' גורם חשוב נוסף שחיזק את אופיה האורתוגנטי של ירושלים היה פעילותם הענפה של מוסדות השלטון המנדטוריים , של המוסדות הלאומיים היהודיים , ושל האוניברסיטה העברית בירושלים . ( 1925 ) תל אביב לעומתה הייתה עיר הטרוגנטית מובהקת , המוגדרת כעיר של התחדשות שכל מטרת הקמתה הייתה יצירת דגם ראשון במינו של עיר עברית טהורה . במקביל לשימור המסורות המוזיקליות _הדתיות עדתיות , הושתלו בירושלים הרפרטואר המוזיקלי המערבי והמתכונת האירופית של מיסוד חיי המוזיקה והתארגנותם באולמות קונצרטים ובמוסדות הכשרה מוזיקלית לנגינת כלים מערביים . תהליך ההשתלה נוהל בשיטה המערבית של ניהול סדיר באמצעות ועדות פורמליות ובדיווח בעיתונות העברית , שתפסה מקום חשוב בחיי היישוב . מאמר זה יעסוק בתהליך ההשתלה , תוך התמקדות בהיבטים הירושלמיים המובהקים ( בשונה מהשתלבותה של ירושלים במערך הכלל יישובי של פעילות קונצרטית , ( ובבחינת מקומו של תהליך זה באופיה האורתוגנטי של ירושלים . מלכתחילה ניכרו הבדלים בולטים בדפוסי הפעילות התרבותית בתל אביב ובירושלים . הריכוז ההומוגני של אוכלוסייה יהודית ואקלימה הים תיכוני של תל אביב עודדו בשנות העשרים עריכת קונצרטים פומביים רבי משתתפים תחת כיפת השמים , במיוחד הקונצרטים שיזם המנצח מקס למפל על גבעת 'בית העם' אשר משכו 10 אחוזים מתושבי תל אביב . חיי המוזיקה הייחודיים לירושלים התפתחו מלכתחילה בכיוון של העדפת אירועים אינטימיים , במיוחד קונצרטים קמריים . קונצרטים סימפוניים והצגות אופרה שהתקיימו ברובם באולם ' ציון' יובאו כמעט תמיד מתל אביב , ואירועים רבי משתתפים תחת כיפת השמים , בעיקר באמפיתיאטרון בהר הצופים , היו נדירים . בית המדרש לנגינה בירושלים בית הספר לנגינה הראשון בירושלים הוקם ב 1912 כסניף של בית הספר 'שולמית' ביפו , ובראשו עמדה המורה לפסנתר מרי יצחקי . הוא החל במהרה לתפקד כמוסד עצמאי , אלא שפריצת מלחמת העולם הראשונה גרמה להפסקת פעילותו . באותם ימים פעל בירושלים המוזיקאי והחוקר הדגול אברהם צבי אידלסון , ( 1938-1882 ) שעלה ארצה _ב 1907 במטרה לחקור את המורשת המוזיקלית של עדות ישראל בעיר . הנחת העבודה של אידלסון הייתה _//! £ _' 6 וווו , 733111 £ . """ י . ) . נ _011 ( 1 ;< חח _6 ל ; 1 _£ 01 _£ 0 / 1113 ? 0 /? . ו ; _0 | _€11 [ 111 ו _71 י , _61 "ח _£ . _# _? 1 // _7 _?/ 1 / £ \ 1 . 51 212 . ק 0 _^ 1969 . י _^ ' } א _>? <>/ 07 / 0 . ו 1 ז _0 < 1 7 על חיי המוזיקה ביישוב ראו ! י 1 3 _^/ 11 / . 09 \ 0 _^ 1 " " / ( " /""" י 11 // ' < יק חן 1-111 _^ 612 . ש 1995 1 _נ"ס _^ _ס ' ! ח _^ _ועו"ם _הף 0 , 4 _. _גחםעחיח ( להלן : הירשברג , מוסיקה ביישוב היהודי 8 . ( יהואש הירשברג , 'התפתחות הגופים המבצעים במוסיקה , ' זהר שביט ( עורכת , ( בנייתה של תרבות עברית בארץ ישראל : תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה , ירושלים תשנ"ט , עמ' 301 ( להלן : הירשברג , 'התפתחות הגופים המבצעים . ( '
|
|