sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:426

מאוד על האינטליגנציה הארץ ישראלית בשנות העשרים — אותו חלום של התערות אמתית של היהודים הציונים במזרח . מ 1929 ואילך חיפשה התודעה הארץ ישראלית אופציות אחרות מעבר להתקשרות עם המקום כמקום מזרחי . אחת האופציות הייתה הזיקה לים תיכוניות , כי זיקה לים התיכון היא דרך להיות במזרח מבלי להיות באמת במזרח . בציורים וברישומים שראינו היום מתגלה מזרח 'שלילי , ' המזרח כמקום עתיק , 'זקן , ' ' מקומט , ' כמו הנשים הזקנות והקמוטות שציירו אנה טיכו וקרקואר . זוהי גם אחת הגישות הסטראוטיפיות לתיאור המזרח באמנות ובספרות האוריינטליסטית המערבית . כדאי לשים לב שכמעט בכל אחת מן היצירות שהוצגו היו סימני מזרח בצורת שרידי גדרות אבן הרוסות , כפרים ערביים שנראים ממרחק רב וללא קרבה אינטימית : מזרח ללא בעלים , ללא דמויות אדם , נוף הפקר . נקודה זאת משמעותית בהחלט כשאנו מבקשים לראות את האמנות הארץ ישראלית בהקשר של הסכסוך היהודי ערבי והשפעותיו על תפיסת המקום ועל הבחירות התרבותיות השונות . ישראל אלירז : ציירי ירושלים ו'גבעות יהודה' אחרי הרצף הנפלא של שקופיות שהוצגו וההרצאה המיוחדת על המטפיזיקה והאקסטטיות העולות מתוך הציורים הנדונים כאן , הייתה לי ציפייה שיהיה עיסוק בציירי שנות השלושים ארבעים בירושלים כציירים . אפשר לקבל או לא לקבל שהם מטפיזיקנים , פילוסופים יהודים מיואשים העולים _לארץ ישראל מעולם ההגות הגרמנית וכדומה ; וכן שיש להם קושי רב להיקלט במקום החדש הזה . עם זאת , הייתי רוצה להבין איך כל זה מתבטא בקו המסוקס , בחלוקת הבד והדף , בצבעים ובסגנון . הייתי שמח אילו חלק ניכר מההרצאה היה מוקדש להסבר תודעתם האמנותית של הציירים מתוך הפואטיקה הקווית והכתמית שלהם , ורק לאחר מכן הייתה פנייה אל המשמעויות הנוספות שאפשר להפיק מציורים אלה כדוקומנטים יהודיים על 'המצב' במאה העשרים בארץ ישראל ובירושלים המנדטורית . אקדים בהערה סמנטית , שאינה סמנטית בלבד . בכמה משפות אירופה אין אומרים 'הרי יהודה' אלא 'גבעות יהודה . ' באנגלית אומרים _6 ₪ _!* 01 . 111 ( 1611 ו 11 ובצרפתית _6 $ ( 16 מ 111 _ג _^ .. 111 ( 166 165 ירושלים יושבת על גבי גבעות ( אליבא דאירופה , ומבחינתם הם צודקים , ( למרות שמצינו במקורותינו ש'ירושלים הרים סביב לה . ' אין כל דמיון כידוע בין הרי ירושלים לבין ההרים האירופיים הגבוהים , למשל האלפים . ציירינו באו מן ההרים הגבוהים וירדו אל גבעות ירושלים . את חודי ההרים ההם אפשר למצוא בקוצי קרקואר יותר מאשר במתווי הטרסות ההרריים . הם יורדים אל הרים שגובהם 800 מטר ; ולכן , ספק בעיניי עד כמה ישראל אלירז — מחזאי ומשורר שתרגם כמה משיריה של אלזה לסקר שילר וכן כתב מחזור שירים עליה בשם יאלזה — מחווהי . הוא ידוע בזיקה של שירתו אל הציור . כך כתב מחזור שירים : ייחיעם' הקשור בציורי זריצקי באותו השם . לאחרונה כתב אף 23 שירים על המיניאטורות ההודיות של פרנציסקו קלמנטה .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help