sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:410

של שדות החיטה רחוקים ביותר מהישימון העוטף את עיר הקודש . אף על פי כן , בחיפוש אחר הקשר בין פרובאנס לבין מדבר יהודה , נתפסת העין לשורות שכתב פרידריך ניטשה ב'זה האיש : ' ... כולם כאחד מצטיינים באווירם הצח והיבש : פאריז , הפרובאנס , פלורנץ , ירושלים , אתונה - שמות אלה מעידים על משהו ; תנאי מוקדם לגאון : אוויר יבש , שמים זכים — משמע , חילוף חומרים מהיר , האפשרות להחזיר לעצמך שוב ושוב כמויות כוח רבות , רבות לאין ספור . אנו זוכרים את הסגידה הניטשיאנית להר . זרתוסטרא עולה ויורד מן ההר ; ההר מומלץ כמקום התבודדותו של הפילוסוף , של היחיד הפורש אל האסקטיות ואל הרוח . כאן — ' אוויר טוב , זך , בהיר , חפשי , יבש כאוויר פסגות , בו כל בעל חיים נעשה רוחני יותר , כנפיים צומחות לו .... מדבר זה , שזה עתה דיברתי בו ואשר אליו נמלטים הרוחות החזקים הנוטים אלי חופש , ובו הם מתבודדים ' ... דומה שהרי יהודה אינם בבואת ההר של 'הנשגב' הקאנטי , ובהתאם גם לא ההר של ' הנשגב' השילרי ( ב'וילהלם טל' קראנו : 'קול נהם ורעם בהרים / ... עז לב יכין צעדו / על פני ערבות קרח , / מקום אביב לא ינווה / ולא יציץ שם פרח ;( ' ואף לא ההר של שלגים , יער וצוקי מרום של הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך , לא פסגות שמימיות של מוות ותחייה ; לא כל אלה , אלא השיפוע המתון , המדרון המונוטוני של ההר המדברי . ועם כל זאת , הרקע התרבותי של הרומנטיקה הגרמנית בנושא שירת ההר קשור גם קשור לענייננו . למרות שהרי יהודה חפים מכל ארוס של ההר הרומנטי הגרמני , ובשורתם האחת היא מוות , הציירים המגיעים לכאן מגרמניה יכולים לשאת הנה מהרומנטיקה הגרמנית את מוטיב ההר כמוטיב של כיסופים אל הלא מושג . בשירו _מ 1816 של גאורג פיליפ שמיט פון לובק , 'הנודד , ' קראנו : 'מן ההרים באתי הלום , / מהביל הגיא , הים יהום . / אלך מחריש , לבי נוגה , / שואל קובל הקול : איה ? / תמיד : איה ? / השמש כאן כל כך קרה , / חיים זקנו , ניצה נשרה , / כל הדברים נבוב צלילם , / אני נוכרי במלוא עולם . / איך , ארץ אהבתי ? / נכזבת הזויה בכדי ' ! ההר אכן הוא מחוזו של הנודד . ההר כמושא _לצער עולם ולאניגמטיות , לתחושת זרות קיומית , לכיסופים ולזיקה הרמונית המנועה לעד . זהו השלב שבו אנו באים אל ספרייתה של אנה טיכו ב'בית טיכו , ' בתקווה למצוא בה מפתחות ספרותיים מדויקים יותר לתגליתה הגדולה את נופי הרי יהודה . בינות לספרי השירה הרומנטית הגרמנית הרבים שבספרייתה בולטת לעינינו הפואמה 'הריץ' ( ח _61 ו _- _£ 1 ז _£ ס ) 4 פרידריך ניטשה , שקיעת האלילים ( תרגום : ישראל אלדד , ( תל אביב , 1978 עמי 5 . 165 פרידריך ניטשה , לגינאלוגיה של המוסר ( תרגום : ישראל אלדד , ( תל אביב , 1967 עמי 6 . 315-314 פרידריך שילר , וילהלם טל ( תרגום : ח"נ ביאליק , ( תל אביב , ( 1963 ) 1923 עמי יב . 7 ראו לדוגמה את פרשו של היינה 'רוכב _בגיא הרים , / יגון בצעדיו , שואל : / אל חיק אהובתי אבוא / או לקבר האפל ; ' ? גם על הצוק המשקיף על עמק הריין יושבת כזכור לורליי של היינה , שמטביעה ביופייה את המלחים . בשיר נוסף של היינה , אורן על הר קפוא ושמם אורב לתמרה רחוקה . ראו : היינריך היינה , כתבים נבחרים , א : שירה ( תרגום : שלמה טנאי , ( תל אביב 8 . 1977 עדה ברודסקי ( עורכת , ( הליד הגרמני ממוצרט עד מאהלר , תל אביב , 1989 עמי . 136

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help