sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:403

משמע מכאן , שעל מי שמאפיין את 'ספרות המנדט' לנסות ולבדוק האם שינו בני התקופה את המודל המרחבי סמנטי , ואם כן , לסמן , באלו דרכים . אופני התכנות של המרחב הארץ ישראלי קשורים לשינויים סוציו פוליטיים שהולצמן , מסיבותיו שלו , החליט לא לעסוק בהם . לי נדמה , שהמעבר מהשלטון העות'מאני למנדט הבריטי , על כל מה שכרוך במעבר הדרמטי הזה בחיי היישוב , וביחסי היהודים והפלשתינים , חייב להתבטא במערכים המרחביים ספרותיים . ואם אין זה כך , אין מקום לייחד את היצירות שנכתבו באותו פרק זמן בקורפוס נבדל . את מקומה של ההכללה הקבוצתית הגדולה , 'ספרות המנדט , ' צריכות לתפוס , אולי , הכללות קצרות טווח , שעניינן המוקדים ההיסטוריים החברתיים באותו פרק הזמן . אני מתכוון , למשל , לתגובות הספרותיות למאורעות תרפ"ט , ואחר כך למאורעות תרצ"ו . בהקשר זה , גם חובה לזכור שבפרק הזמן שבו שלטה אנגליה על ארץ ישראל , התרחשו סדרות האירועים האנטישמיים באירופה , ואחר כך השואה . ההימנעות של הולצמן מעיסוק באירועים הללו ובתגובות הספרותיות דורשת הנמקה משכנעת . ועוד שתיים שלוש הערות באשר להנחות היסוד שעליהן מבוססת ההרצאה ששמענו . המישור הביוגרפי מרחבי — זיקתו של הסופר למרחב שהוא כותב עליו במסגרת קורות חייו ( תייר , תושב ויליד ) — הוא , כאמור , אמת מידה סוגסטיבית . ברם , אין היא מספקת כשלד מבני קונצפטואלי , שסביבו אפשר לארגן את כל / רוב הספרות העברית שנכתבה בתקופה הנידונה , ואינה מצדיקה את התיוג 'ספרות המנדט . ' ואשר לתיאורי ירושלים בקורפוס הזה — גם כאן אי אפשר להסתפק במערך תיאורי הנשען על מודל ביוגרפי דורי . וזאת מכמה סיבות . ראשית , ירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל , בשונה מאתרי תיאור של מהגרים בארצות אחרות — אזור הספר האמריקני , דרום אפריקה , אוסטרליה וכוי — היא 'לוקוס' עמוס מאוד מבחינה סמיוטית . כל סופר שכתב על ירושלים בתקופת המנדט ( ולפניה ואחריה ) לא היה יכול שלא להתייחס לטופוסים התיאוריים של העיר שנתקבעו בתודעת האומה באמצעות כתבי הקודש , והספרות הקנוניה שנכתבה לאורך הדורות ( המדרשים , יהודה הלוי , אברהם מאפו וכו . ( ' כלומר , לטענתי , כל אחד מ'סופרי המנדט' תיאר את ירושלים , לא רק על פי זיקתו הביוגרפית לעיר , ולא רק בזיקתו לתיאורים של העיר שמצא בספרות שנכתבה בסמוך לזמנו , אלא בזיקה למאגר הפיגורטיבי הענק של ירושלים בספרות העברית . החידוש של סופרי התקופה הזו ביחס לקודמיהם , התבטא בראש ובראשונה לא במרד חזיתי של סופרי התקופה הזו במודלים של תקופת העלייה השנייה , אלא בךמודיפיקציה , בתכנות חדש ובגיוון בביצועים של 'טופוסים' של ירושלים בתרבות היהודית . יתרה מזאת . איני בטוח כלל ועיקר בתקפתו של 'הקשר המשפחתי' שיוצר הולצמן בין הסופרים בני הדורות השונים כשכתבו בתקופת המנדט או גדולו באותה תקופה . לא השתכנעתי , לדוגמא , שאפשר להצביע על ישראל זרחי כעל 'אביו הספרותי' של עמוס עוז , או על יצחק שנהר כעל 'אביה הספרותי' של שולמית הראבן . ובנוסף : האבחנה בין תייר , תושב ויליד היא , נדמה לי , בעייתית כשמדובר בקבוצה של סופרים שכולם , מעיקרו של דבר ובסופו , מהגרים / עולים חדשים . על רקע זה נראית לי האבחנה דנן מוזרה במקצת . יש אולי מקום להניח שמי שכתב על ירושלים לאחר שישב

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help