|
|
Page:378
_בשאלות יסוד פילוסופיות מופשטות , ובד בבד הוא מתלבט בענייני הרגש והיצר במהלכן של כמה פרשיות אהבים ואהבהבים שהוא מנהל עם כמה נשים בזו אחר זו . הרקע הירושלמי נוכח לכאורה לכל אורכו של הרומן . הסיפור נפתח בתיאורים מלאי התפעמות של נופי הר הצופים , ועוקב אחר שיטוטיו של הגיבור ברגל וברכב בסימטות העיר ובשכונותיה . כדי להמחיש את הזמן העובר נוהג זרחי לתאר את חילופי העונות ואת השפעתם על מראות העיר , צבעיה ואווירתה . ועם זאת , ירושלים קיימת ברומן זה כמסגרת ערטילאית לחלוטין , תיאוריה מוכללים וסתמיים וכמוהם כלל הרקע ההיסטורי להתרחשותם של הדברים . בצדק ציין דב סדן כי 'ההר עצמו , שהספר נקרא עליו , כמעט אינו נראה אלא ראייה חטופה .... ואילולא יצא הגיבור לשלושה ימים ... להיות במקימי יישוב חדש , ולא ידענו כי עדת התלמידים הזאת יודעת כי ההר נטוע ועומד בארצנו ובימי בניינה ולשמו . ' אכן , זרחי לא השכיל למקם את גיבוריו במרחב ריאלי קונקרטי , אבל דומה כי דווקא בחיסרון הזה טמון מבחינתנו לקח מאלף . בניגוד לעמידתם המתוחה , מלאת ההשתאות והאימה , של הסופרים ה'חיצוניים' לנוכח ירושלים , כאן לפנינו סיפור המפגין , בעצם , אדישות גמורה כלפי העומס הסמלי העצום שהעיר נושאת על גבה וכלפי הפסיפס האנושי המגוון המרכיב אותה . אדישות זו כה בולטת לעין עד שקשה להימנע מן המחשבה שמא לא רק נאיביות או אוזלת יד אמנותית הביאו לעיצובו החיוור כל כך של דיוקן העיר בידי זרחי . אפשר שהייתה כאן גם מעין השעיה מכוונת של המודעות לעבר , לקדושה , למתחים הלאומיים והדתיים , מתוך רצון להראות שאפשר לנהל חיי חולין , להתפלסף ולהתאהב , אפילו בירושלים המנדטורית , כאילו מדובר בעיר אוניברסיטאית מן השורה . מן הבחינה הזו מסמן ספרו של זרחי בבליטות רבה , על אף מגבלותיו , את המגמה ה'נורמלית' בתיאוריה הספרותיים של ירושלים המנדטורית , דהיינו : את ההתעניינות לא רק בירושלים אלא בירושלמים , המנסים לחיות את חייהם מחוץ ללפיתתה המכבידה של ההיסטוריה . ביצירות מאוחרות יותר עיצב זרחי את חייהן של קבוצות חברתיות סגורות נוספות בירושלים המנדטורית . בנובלה 'מלון אורחים' ( 1943 ) תיאר ברגישות את עולמה של חבורת עקורים יוצאי גרמניה שעולמם חרב עליהם לאחר עליית הנאצים לשלטון , ועתה הם מסתופפים בפנסיון של הגברת נתן המשוכן בבית אבן גדול באחת השכונות הישנות שמחוץ לחומה . בתוך הבית הם מכוננים מעין בועת חיים יהודית גרמנית אוטונומית ונאחזים נואשות במסכת הגינונים והאביזרים שהביאו עמם , כתריס מפני התוהו ובוהו המשתולל בעולם ומפני ההוויה המזרחית והעברית הציונית הזרה להם . ואילו בספרו האחרון , הרומן ' כפר השילוח , ' שהופיע כבר אחרי מותו , גולל זרחי את תולדות ההתיישבות של יהודי תימן בירושלים מאז שלהי המאה התשע עשרה . מחציתו השנייה של הספר מתרחשת בתקופת השלטון הבריטי , אך התיאור הפנורמי הרפרפני של ירושלים היהודית הנבנית והמתעצמת באותן שנים לא בא אלא כדי לשמש רקע ניגודי לתהליך ההתפוררות של קהילת כפר השילוח , שבניה מתפזרים ברחבי העיר והארץ ומאבדים את צביונם ואת מורשתם . בפרק האחרון של הרומן מונה המספר את הפסיפס הירושלמי המגוון של שכונות ישנות וחדשות , 31 דב סדן , 'צמיחה כפשוטה : על ישראל ורחי' [ תש"ח , [ בין דין לחשבון , תל אביב תשכ"ג , עמ' 32 . 277 ישראל זרחי , 'מלון אורחים , ' שלהבת גנתה , ירושלים תש"ג , עמ' 33 . 247-189 הנ"ל , כפר השילוח , תל אביב תש"ח .
|
|