|
|
Page:343
שהובא מגרמניה כמומחה למזרחנות ונמנה למעשה על ראשוני המכון למדעי המזרח , אם כי מינויו הרשמי כמרצה בחוג בא רק ב , 1937 לאחר רצח לוי ביליג . הוראת הסוציולוגיה והכלכלה החלה באוניברסיטה כחלק מן המכון למדעי היהדות , עם ארתור רופין . רופין ניהל את ההתיישבות החקלאית מטעם ההסתדרות הציונית משנת , 1908 תחילה כראש המשרד _הארץ ישראלי ואחר כך כראש מחלקת ההתיישבות בהנהלה הציונית . הזמנתו ב 1926 לכהן כמרצה באוניברסיטה הייתה בבחינת אינטרמצו אקדמי בין תקופות פעילותו הציבורית . מאוחר יותר , _ב , 1936 הוזמן אלפרד בונה , גם הוא יוצא גרמניה ומנהל המכון למחקר כלכלי של הסוכנות , ללמד כלכלה וסוציולוגיה של המזרח התיכון . ההוראה הסדירה של היסטוריה יהודית תוגברה עם בואו מגרמניה של יצחק פריץ בער ב 1930 י והקמת החוג להיסטוריה הייתה מפעלו של ריכרד קבנר , שהוזמן מגרמניה _ב . 1934 גם הקמתו של המכון למתמטיקה בשנות העשרים ( ההוראה נפתחה בתרפ"ח ) הייתה קשורה במוריה וחניכיה של האקדמיה הגרמנית , אדמונד לנדאו מגטינגן _ותלמידיו חניכיו , וכן אברהם הלוי פרנקל שעלה מגרמניה והצטרף לאוניברסיטה ב . 1929 ראשית הוראת הפיזיקה בשלהי שנות העשרים הייתה קשורה גם היא בעולה מגרמניה , שמואל סמבורסקי , שהגיע לארץ כבר _ב . 1924 אין פירוש הדבר כמובן שכל ראשוני האוניברסיטה היו יוצאי גרמניה — נזכיר כאן את יוסף קלוזנר , בן ציון דינבורג ( דינור , ( שמחה אסף , אביגדור צ'ריקובר _, יוסף ריבלין , דוד ילין , מיכאל פקטה , שאול אדלר ועוד — אך התשומה הגרמנית הייתה ללא ספק דומיננטית . העלייה הגדולה מגרמניה בשנות השלושים חיזקה במיוחד את 'הקשר הגרמני , ' והתהוותה של אוכלוסייה 'יקית' בירושלים הרחיבה את החוג החברתי התרבותי האוניברסיטאי . שכונת רחביה במיוחד , זכתה לתגבורת משמעותית הן של פרופסורים והן של אינטלקטואלים אחרים שנחשבו אף הם לחוג החברתי של האוניברסיטה . רחביה זוהתה מעתה כשכונת הפרופסורים ובשכונת 'היקים . ' שם התגוררו גם רוב עובדי המוסדות הלאומיים , בני האליטה הכלכלית והתרבותית הוותיקה וכן רבים מעולי גרמניה הוותיקים . עגנון מעיד בספרו 'שירה' על מקומה של רחביה כטריטוריה החברתית התרבותית של האוניברסיטה העברית : 'לא היה יום שבא הרבסט לרחביה שלא נזדמן לו מכיר ומודע . אילו הזכרתי את כולם היה יוצא מעין לקסיקון של גדולי ירושלים וחכמיה , עם תוספת אנשים הסמוכים לאנשי המדע . ' בפנקס הכתובות של רחביה מ , 1936 הכולל בתוכו 800 22 הפרטים השונים המובאים כאן נסמכים בעיקר על ש' כ"ץ ומ' הד ( עורכים , ( תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים : שורשים והתחלות , ירושלים _תשנ"ז , בחלק ה : מכונים ראשונים , חוגים ראשונים , מאמריהם של שאול כ"ץ , דניאל שוורץ , יעקב _זוסמן , אריאל ריין , יהושע אריאלי , מנחם מילסון ויששכר אונא , וכן : לבסקי _, 'בין הנחת אבן הפינה לפתיחה , ' שם , עמ' _ן _2 _א ד 1 ח _1 ח ן _0 י , י _^ . / ,,, ו _^ וחנ _^ 1411 " _£ ; 111 1976 ; ז 3 _( _, $ 111 ! ח _1115 _^ > ' 111111 . 1 . 01 ל | ןז _?/ , 1 £ _[ 1 _* . _\ 1 . 531 ןךון _! _-- _? 1 ו / 17 / 1 / . } 0 > ז 115 >> 11 < _* : , 18011 _ _^ ז / חו 1 _§ _816 ח 1118 _^ _>' . 1 < 0 כ 1 וזו 1 < _1162 . 1 / 1 _± 0 , 8 _*< 1901-1948 . 641 . \ 1 . 5 ; 1 מ 1211 נ ) , מת ; 1 תו § 0 _86 _^' גו 1 _ $ 1111111611 ( להלן : ברגמן , יומנים ומכתבים 23 . ( גלבר , מולדת חדשה ( לעיל , הערה , ( 19 עמ' 24 . 252 ש"י עגנון , שירה , ירושלים ותל אביב תשל"א , עמ' , 535 מצוטט בחלקו אצל א' רמון , 'דוקטור מול דוקטור גר : ' שכונת רחביה בירושלים , ירושלים תשנ"ח ( להלן : רמון , דוקטור מול דוקטור גר , ( עמ' . 54
|
|