|
|
Page:341
איבדה ירושלים את מעמדה הקודם כמרכז היישוב היהודי בארץ , וממילא גם במובן התרבותי . ואכן , רוב האמנים והסופרים מצאו את מקומם בתל אביב . עם זאת אין ספק שהרכב האוכלוסייה בירושלים השתנה מאוד בתקופת המנדט . בעוד שערב המלחמה מדובר בעיקר באוכלוסייה של 'יישוב ישן , ' הרי שההתפתחות הדמוגרפית של שנות המנדט העצימה את כוחו של 'היישוב החדש' כמו גם את הנוכחות הבריטית והבין לאומית בעיר . אוכלוסייתה היהודית החדשה של ירושלים התפתחה סביב שני מוקדים , האוניברסיטה והמוסדות הלאומיים , ובצדם מוסדות חינוך , תרבות ובריאות . אלה , ובמיוחד האוניברסיטה העברית , מיתנו את אבדן מעמדה המרכזי ביישוב היהודי ; אך לא היה בכוחם לשנות את המגמה מיסודה . עם פתיחת האוניברסיטה הייתה עדיין נוכחותם של מרצים וסטודנטים בעיר קטנה . האוניברסיטה החלה את פעילותה בשני מכוני מחקר , עם חוקרים מעטים בלבד . רק ב 1928 החלה פעילותה ההוראתית , ומאז גדלה אוכלוסיית המרצים והסטודנטים . ב 1928 / 9 נמנו באוניברסיטה 250 סטודנטים ו 59 אנשי סגל אקדמי . ערב מלחמת העולם השנייה גדלה אוכלוסיית האוניברסיטה , ומנתה ב 864 1938 / 9 סטודנטים , 131 אנשי סגל אקדמי , 40 משרות מנהליות ובסך הכול 263 משרות , כולל עובדים טכניים ועובדי שירותים . ערב קום המדינה , ב , 1946 / 7 גדלה האוכלוסייה האוניברסיטאית ל 1 , 027 סטודנטים , 190 אנשי סגל אקדמי , 66 סגל מנהלי — סך הכול 406 משרות , כולל סגל טכני ושירותי . אם נביא בחשבון שהסטודנטים היו בדרך כלל רווקים ואילו אנשי הסגל ככלל בעלי משפחות , נוכל לאמוד את מקומה של האוניברסיטה מן הבחינה הדמוגרפית : ערב קום המדינה ' החזיקה' האוניברסיטה כ 2 , 000 נפשות בוגרות מתוך 99 , 300 תושביה היהודים של העיר . בנוסף לכך היו משפחות רבות שפרנסתן הייתה על האוניברסיטה , בהם ספקים לציוד ושירותי תחזוקה , וסוחרים שסיפקו את צרכי אוכלוסיית האוניברסיטה , וכן קבלנים ופועלי בניין ושיפוץ , שכן , עבודות הבניין בקמפוס הר הצופים לא נפסקו מעולם : בניין הספרייה הלאומית לדוגמה נחנך ב , 1930 ובית החולים האוניברסיטאי — ב . 1939 אוכלוסיית המרצים , המורים והפקידים שהתפתחה סביב האוניברסיטה , מוסדות החינוך והמוסדות הלאומיים התגוררה בשכונות שונות ברחבי העיר , אך אפיינה במיוחד ובאופן אקסקלוסיבי את שלוש שכונות הגנים החדשות שהוקמו בשנות העשרים המוקדמות — תלפיות , רחביה ובית הכרם . היא גיוונה את פני העיר , תגברה את אוכלוסיית האמנים , הסופרים , המורים , הרופאים והפקידים הציוניים , והרחיבה את ההיצע והביקוש לפעילות חברה ותרבות חילונית . ועם זאת נשאלת השאלה , עד כמה ניכרה נוכחותה של האוניברסיטה בירושלים ? ברומן 'שירה' של עגנון תופסים אנשי האוניברסיטה מקום מרכזי ומוקד לעניינו של הסופר . גיבורו ד"ר הרבסט ורבים ממיודעיו הם אנשי אוניברסיטה יוצאי גרמניה , ובסיפורו נוצר רושם של חוג חברתי מוגדר למדי ומנותק במידה רבה מן ההווי שמחוצה לו , ועם 17 ראו ני גוברץ , 'ירושלים ותל אביב במטאפורות בספרות העברית : התפתחותה של תדמיתי , חי לבסקי ( עורכת , ( ירושלים בתודעה ובעשייה ציונית , ירושלים תשמ"ט , עמי ; 450-434 חי גורי , -בין תל אביב לירושלים , ' שם , עמי 18 . 455-451 הנתונים על פי מאמרה של ר' קלינוב ' , היבטים כלכליים בהתפתחות האוניברסיטה העברית 1947-1923 י , העתיד להתפרסם בספר תולדות האוניברסיטה , כרך שני ( עורכת : ח' לבסקי , בהכנה . (
|
|