|
|
Page:329
. 1 בריאות הציבור והדברת מגפות . 2 רפואה פעילה ובתי חולים . 3 שירותי מעבדה . 4 הסגר , סעד ובריאות הנפש . 5 הספקת ציוד רפואי . בראש המחלקה המשיך לעמוד קולונל הרון , שנעזר במומחים שונים בתחומי הנדסת התברואה , כימיה , מיקרוביולוגיה ואנטומולוגיה רפואית . המחלקה מנתה 75 עובדים ופעלה בארבעה אזורים מנהליים : שומרון והגליל , יפו , ירושלים וחיפה . המחלקה אף דאגה להגשת שירותי רפואה לאוכלוסיות דלות באמצעים . הנציב העליון מינה ועדה מייעצת למלחמה במלריה , שגם בראשה עמד קולונל הרון . הנחת היסוד של מדיניות הבריאות הבריטית הייתה כי יהודים וערבים זכאים לשירותי בריאות באותה רמה , על פי בסיס של רופא אחד לכל 4 , 000 נפש . מאחר והיהודים היו מסוגלים לקיים שירותים כאלה בעצמם , ובמגזר זה היה רופא לכל 700 תושבים , על השלטון היה לפעול בעיקר למען המגזר הערבי . לגבי טענות היהודים על אפליה כנגדם השיבו הבריטים כי 'דרישותיהם גבוהות מדי ואי אפשר לעמוד בהן , בוודאי בהשוואה למגזר הערבי . ' בשלהי 1922 הפעילה מחלקת הבריאות המנדטורית 10 בתי חולים , כולל בית חולים נייד למחלות עיניים שפעל בשכם וברמלה , 19 מרפאות , ו 9 תחנות לאבחון ולטיפול במחלות מדבקות . השירות שניתן היה חופשי לכול והיקפו לא השתנה עד לתום המנדט הבריטי בארץ ישראל . 0 י 59 מתקציב הממשל הוקצה באורח קבוע לנושאי בריאות . ראוי לציין בתחום חקיקת הבריאות את פקודת בריאות העם ( רוקחות ) מ , 1921 פקודת בריאות העם בנושא רפואת השיניים _מ , 1926 פקודת המיילדות מ , 1929 ופקודת הרופאים שפורסמה בשלבים בשנים . 1935-1928 פעולות החקיקה נעשו בתיאום עם הנהגת היישוב היהודי , כאשר הקו שהנחה אותן היה השוואה לנורמות הבריאות הנהוגות בארצות המערב . חרף עבודה מקצועית ומתמדת זו , היה על מחלקת הבריאות להתמודד עם מגפות שפרצו בארץ ישראל : ב 1921 פרצה בארץ מגפת אבעבועות שחורות שלוותה בתמותה רבה , בעיקר בקרב המגזר הערבי ; ב 1923 הייתה מגפת חצבת שלוותה _ב 0 י 189 תמותה ; ב 1925 נצפתה עלייה במקרי השחפת : 570 איש חלו , ו 216 נפטרו מן המחלה . _ב 1926 אירעה התפרצות של טיפואיד : 1 , 402 חלו במחלה ומתוכם נפטרו . 110 הקשר של מחלקת הבריאות המנדטורית עם המגזר היהודי היה באמצעות 'ועדת הבריאות' של 'הוועד הלאומי . ' הוועד הלאומי היה הגוף המייצג של היישוב היהודי _בארץ ישראל , ובמסגרתו פעלה ועדת הבריאות בראשותו של ד"ר אברהם קצנלסוךניסן . מ 1924 הייתה זו מחלקת הבריאות של הסוכנות היהודית . שיתוף הפעולה התבטא בעיקר בתיאום בנושאי חקיקה . כן התקיים קשר הדוק עם המומחים היהודיים בתחום המלריה ובתחומי מחלות מידבקות אחרות . שיתוף הפעולה התקיים גם בצינורות לא רשמיים : מומחי מחלקת הבריאות של הממשל הבריטי נהגו להגיע לבית החולים הדסה בירושלים כדי לשמוע הרצאות של המומחים המובילים בתחומי בריאות ורפואה שונים , והתקיימו ביניהם קשרים מקצועיים הדוקים ופוריים . אחת התוצאות של שיתוף פעולה זה הייתה
|
|