|
|
Page:235
לזלמן רובשוב , איש מפא"י ו'דבר' . שדחה את ההצעה מטעמים אישיים . לפיכך מונה לתפקיד זה ד"ר אליעזר לובראני , כתב 'דבר' ואיש תאטרון , שלמד רדיו בגרמניה ונחשב מקורב להנהגת היישוב . מיקום המשדרים והאנטנות נקבע על ידי מומחי הקשר של _n BBC ומשרד הדואר המנדטורי משיקולים טופוגרפיים . לפיכך נבחרה גבעה מצפון לרמאללה לאנטנות המרכזיות , ונבנה ממסר בשלוחה הצפון מערבית של הר הכרמל כדי להתגבר על המיסוך הטופוגרפי ולאפשר העברת שידורים לגליל ולעמקים . האולפנים הראשונים הותקנו בבניין 'פאלאס' בירושלים , כחלק מן הפריסה הירושלמית של משרדי הממשל המנדטורי ומן המעמד המיוחד שהעניקו הבריטים לירושלים כבירת המנדט . השידורים הועברו מבניין 'פאלאס' בקווי טלגרף לבניין הדואר המרכזי בירושלים , וממנו לרמאללה . פתיחת השידורים ב 30 במרס 1936 לוותה בהתרגשות עצומה ביישוב , בשידור תכנים סמליים ולאומיים , תוך מגמה לתת ביטוי לתרבות העברית היישובית אירופית כמו גם ל'שירי תימן . ' בטקס חנוכת המשדרים ברמאללה השתתפה צמרת הממשל , ראשי ההנהלה הציונית והיישוב היהודי וההנהגה הערבית המתונה . הקיטוב החל מן הרגע הראשון , כאשר ההנהגה והעיתונות הערבית מחו באופן קיצוני נגד התרגום לעברית של ההכרזה This is the Palestine Broadcasting Service calling במילים 'כאן שירות השידור של / _VK-u _^ _-px ההוראה המנדטורית לא אחרה לבוא , וחייבה לשדר בעברית 'שירות השידור של פלשתינה ( א '' י . ' ( עניין זה עורר תגובות חריפות ביישוב ובתנועה הציונית . הצעת הפשרה הייתה של מרדכי זלוטניק , סגנו של לובראני ולימים מחליפו בניהול השידורים העבריים , שהציע את הנוסח האנגלי This is Jerusalem calling , בעברית 'קול ירושלים , ' ובערבית 'הונא היז'עת אלקודס . ' הפשרה לא ריככה את הקיטוב . כשבועיים שלושה לאחר פתיחת שידורי הרדיו המנדטורי פרצו מאורעות . 1939-1936 הרדיו המנדטורי , שנועד להבטיח שליטה על ההמונים בעקבות מאורעות , 1929 לא הצליח למנוע את ההתרחשויות — ואולי אף תרם להחרפתן . התפתחות שידורי המחתרות בארץ ישראל מול 'קול ירושלים' המנדטורי ' הספר הלבן' של מאי 1939 החריף את המחלוקת בתוך היישוב , ובין היישוב לבין ממשל המנדט והרוב הערבי בארץ . עם עליית מוסוליני באיטליה והיטלר בגרמניה החלו שידורי תעמולה האנטי בריטיים בערבית מאיטליה ומגרמניה , ושידורי הרדיו המנדטורי לא היו בנויים להתמודד נגדם . ב 1938—1937 החלו בארץ שידורי המחתרת הראשונים של האצ"ל המוקדם נגד הטרור הערבי , נגד ההבלגה של היישוב המאורגן ונגד השלטון הזר . שידורי למחבר , הוכשלה מועמדותו האפשרית לניהול השידורים העבריים בלחצם של אנשי 'הבימה' שעלו ארצה , ובעיקר בלחצה של השחקנית חנה רובינא שלדעתו נטרה לו אהבה נכזבת . 91 ביוני 1939 הועברו אולפני השידור למבנה חדש ומורחב ברחוב מליסנדה ( כיום — הלני המלכה ) בירושלים . 92 ראובני , ממשל המנדט ( לעיל , הע' , ( 20 עמ' . 60-37
|
|