|
|
Page:112
בין זהויות שונות שרווחו בקרב האוכלוסיות הערביות באזור — אזוריות גאוגרפיות , דתיות . אתניות תרבותיות . כדרכן של זהויות לאומיות היא הושפעה מנסיבות . צרכים והזדמנויות משתנים וקיימה יחסי גומלין הדוקים עם תפיסות ותנועות לאומיות בארצות הערביות השכנות . אולם בעיקרה הייתה הלאומיות הערבית הפלסטינית תוצר מובנה של השלטון הקולוניאלי , שקבע גבולות טריטוריאליים חדשים שקיבלו עם הזמן משמעות של נצחיות וקדושה . למרות נטייתם של היסטוריונים פלסטינים לטעון לקיום שורשים של לאומיות ערבית פלסטינית עוד לפני תחילת המפעל הציוני ( גם אם הם מסכימים שלאחרון היה תפקיד חשוב בהתפתחותה , ( דומה כי גיבוש תכניה וכלי פעולתה של לאומיות זו עוצבו וחושלו על ידי המאבק המתמשך בתנועה הציונית ובמפעל העלייה וההתיישבות , שבלעדיהם אי אפשר לתאר או להסביר את צמיחתה של התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית . מראשית דרכה הגדירה ההנהגה הפוליטית הפלסטינית את יעדיה במונחים שליליים בעיקרם , של התנגדות עקרונית למשטר המנדט בשל מחויבותו לפיתוח הבית הלאומי היהודי . התנגדות זו כוונה בראש וראשונה כלפי המדיניות הציונית של הממשלה וביטוייה המעשיים — העלייה וההתיישבות היהודית — אם כי לוותה גם בתביעה להקמת שלטון לאומי המבוסס על הרוב הערבי . למרות שגילויי התנגדות פוליטית להתיישבות הציונית ניכרו מאז סוף המאה התשע עשרה , הרי רק לאחר כיבוש / _7 _M 7 על ידי הבריטים ופרסום הצהרת בלפור החלה ההתנגדות הערבית למפעל הציוני לקבל צביון של אתוס מכונן ושל בסיס להיווצרות תודעה פוליטית קיבוצית שחצתה גבולות בין עיר לכפר , בין מוסלמים לנוצרים , ובין משכילים לחסרי השכלה . ההתנגדות למפעל הציוני שימשה כוח מניע עיקרי בהתארגנותה הפוליטית של האליטה הערבית העירונית ובגיבושה , לראשונה בתולדותיה , של אידיאולוגיה לאומית ייחודית . המפעל הציוני אכן הציג איום של ממש — כלכלי , תרבותי ומדיני — על מרבית שדרות הציבור הערבי הפלסטיני , ואך טבעי שהיה למנוף העיקרי של גיוס לגיטימציה ותמיכה פוליטית בידי האליטה של הנכבדים ונציגי האינטליגנציה . החשש מפני שלילת מקורות מחייתם ואבדן ארצם הביא את הציבור הערבי להיות נוח למסרים של תעמולה והסתה נגד הממשלה , שבאו מן הערים . מאפייני ארגונה ופעילותה של התנועה הציונית הציגו קודם כול איום על האוכלוסייה העירונית — הסוחרים , בעלי המלאכה והעובדים המהגרים מן הכפר . אלה לא חדלו להתלונן על התחרות היהודית , על עליית יוקר המחייה ועל מדיניות ההעדפה של עבודה יהודית בין במפעלים יהודיים בין בחברות ממשלתיות . בחינה ביקורתית של המנהיגות , הארגון , המוסדות ויכולת הגיוס של התנועה הלאומית הפלסטינית בתקופת המנדט עשויה להבליט את אופיה האמורפי כקהילה לאומית המפוצלת אופקית ואנכית ונעדרת מרכז פוליטי אפקטיבי . מבחינה זו יצרה האליטה הערבית הפלסטינית אשליה של קהילה לאומית , מה גם שלפרקי זמן מסוימים של התפרצויות The Formation of Palestinian Collective Identities : The Rashid Khalidi . Palestinicm Identity : The Construction of Modern National Consciousness . New 60 . Middle Eastern Studies . 36 , no . 2 ( April 2000 ) . pp . 61-70 York 1997 , chap . 2 : Baruch Kimmerling . 61 Ottoman and Colonial Periods אלכיאלי , פלסטינה ( לעיל , הע' , ( 32 עמ' . 159-157 , 109-107 , 54-46
|
|