|
|
Page:107
מועצה או לפטר את כולה ולהחליפה בפקידים ממונים . עם פרוץ המרד ב 1936 פיזרה הממשלה עיריות אחדות בשל אי סדרים ותפקוד לקוי ומינתה במקומן מועצות קרואות שכיהנו עד , 1945 שלאחריה הוחל בהכנות לבחירות חדשות . ניהול ענייני הכספים תחת ממשלת המנדט עמד בסימן העיקרון של כיסוי ההוצאות מהכנסות עצמיות , בלא שהדבר יטיל עומס כספי על ממשלת המנדט . הכנסות העיריות באו בעיקר ממס רכוש על נכסי דלא ניידי , מס עירוני , מסי ביוב ומים וכן מס חינוך . השאר כוסה _על ידי סובסידיה ממשלתית שמקורותיה היו מתשלומי מכסים שונים . חברי העיריות וראשיהן באו כולם מקרב משפחות הנכבדים העשירות . למרות עצמאותן המוגבלת היו העיריות זירה לתחרות בין משפחות האליטה העירונית , בעיקר משום היוקרה הכרוכה בתפקיד הציבורי והאפשרות להשפיע על מינוי פקידים . מבחינת תפקודן נחשבו העיריות ללא יעילות , נעדרות יזמה ומנהל תקין ונגועות במאבקי יוקרה וכוח בין משפחות האליטה שהקשו על ניהול יעיל ובונה של פעולות העירייה . הדבר ניכר בהיקף הקטן יחסית של תקציב הוצאותיהן של העיריות הערביות , במיוחד הבינוניות והקטנות , בהשוואה למשל לתקציבי המושבות העבריות . מוסדות ותכניות פעולה ציבוריות פעילותם של מוסדות וגופים ציבוריים מודרניים בקרב ערביי פלסטין הייתה נדירה , אך היא הבשילה והתפתחה לאורך תקופת המנדט תוך ביטוי לתמורות החברתיות ולצרכים המשתנים של קבוצות אוכלוסייה גדולות . לכינון גופים ציבוריים אלה תרמו במיוחד תהליכי העיור , היווצרות ציבור פועלים גדל והולך והתפתחות מעמד בינוני , יחד עם התפתחות התודעה הלאומית הערבית הפלסטינית — דבר שהעניק לחלק מהמוסדות גוון לאומי , גם אם יעדם העיקרי היה חברתי כלכלי . ואכן , חלק מן המוסדות שיוזכרו להלן הוקמו על ידי נציגיה המובהקים של הבורגנות העירונית החדשה וביניהם כמה ממנהיגי מפלגת אלאסתקלאל , בעוד שאחרים שיקפו את הגידול של ציבור השכירים העירוניים ואת צרכיו הקיבוציים . הקמתם של מוסדות וגופים ציבוריים אלה נכרכה עד מהרה בסבך יריבויות פוליטיות בין הסיעות הירושלמיות ותומכיהן , ובעיקר שיקפה את החתירה הבלתי מתפשרת של הסיעה החוסיינית להגמוניה במישור הלאומי . במובן זה , כמה מן הדוגמאות שיובאו להלן קדמו למעשה למקרה של 'א נג'אדה' ושובה של המנהיגות החוסיינית לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה . הקמתם של כמה מוסדות פיננסיים קשורה בשמו של אחמד חלמי עבד אלבאקי _, המנהל הראשון של 'הבנק הערבי' שהוקם _ב 1930 והיה ראשון מסוגו , 46 סיקלי _, חיפה ( לעיל , העי , ( 3 עמי 47 . 57 , 56 כך למשל , רק 45 אחוזים מתקציב עיריית חיפה בא מהכנסות עצמיות ממסים , שם , עמי 48 . 54 שמעוני , ערבי ארץ ישראל , עמי 49 . 205 הבנק הוקם על ידי עבד _אלחמיד שומאן , ערבי פלסטיני , בשותפות עם אחרים , כמוסד קפיטליסטי לכל דבר , למרות שקיים זיקה הדוקה לחוסיינים . במהלך שנות השלושים גדל הבנק ופתח סניפים בארצות ערב השכנות .
|
|