sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:70

לילה . כן נאסרו הריקודים בבתי מלון בתוך העיר העתיקה , וההיתר למכירת משקאות חריפים הוגבל לשעות היום בלבד . זמן קצר לאחר שנכנסו הבריטים לעיר , בעוד התותחים רועמים במרחק קצר מצפון , הזדרז מושל ירושלים סר רונלד סטורס , שהיה הדמות המובילה בארגונה מחדש של ירושלים מאז המלחמה ועד למחצית שנות העשרים , והזמין לעיר את המתכנן העירוני ומהנדס עיריית אלכסנדריה , הבריטי סר ויליאם מקליין , להכין תכנית אב לירושלים ולייעץ בכל הנוגע לשמירה על אופיה . זמן קצר לאחר בואו יזם את הפקודה שאסרה על הבנייה ללא אישור בכתב של המושל הצבאי . מאוחר יותר הוצאו הוראות שונות שמנעו בנייה שלא באבן בתוך העיר העתיקה ובעיר החדשה , פרט לרובעי מסחר קטנים או מחוץ לטווח ראייה מחומות העיר העתיקה . צו זה , ובעיקר החובה לבנות באבן , נראו לעתים באותה תקופה כמגבילים וכמייקרים את הבנייה שלא לצורך . אולם ההקפדה על תקנה זו , שלא שונתה גם במדינת ישראל , קבעה את חזותה החיצונית של העיר לדורות . ביוני 1918 פורסמה תכנית האב הראשונה של ירושלים , תכנית מקליין , ונקבע בה עקרון שימורה הארכיטקטוני של העיר העתיקה , שמירת השטח הפתוח ממזרח ומדרום לעיר והכוונת פיתוחה מערבה . בתקופת השלטון הצבאי הוקפאה הבנייה בירושלים הן כדי לשמור על המצב הקיים ( סטטוס קוו אנטה , ( _על פי כללי השלטון הצבאי , והן בשל היעדר אמצעים וכן מסגרת שתפקח על הבנייה . עם זאת , לא נרתעו הבריטים מלהכין תכניות נוספות לפיתוחה של העיר . ב 1919 ביקר בירושלים מתכנן הערים הנודע פרופ' פטריק גדס , שהוזמן על ידי ההנהלה הציונית כדי לתכנן את האוניברסיטה העברית על הר הצופים . השלטונות הבריטיים ניצלו את שהותו בעיר וביקשו ממנו להכין תכנית אב משלו לפיתוחה העתידי של ירושלים . גדס , שהכין מאוחר יותר גם את תכנית המתאר להתפתחותה של תל אביב , יעד בתכניתו מקום מרכזי לעיר העתיקה של ירושלים , שעתידה הייתה לשמש מוקד תרבותי עולמי . השטחים ממזרחה ומדרומה של העיר נועדו להיות חורשות וגנים נטועים , ואילו הפיתוח העתידי תוכנן ברחבות רבה תוך שמירה על שטחים פתוחים ושטחי ירק לרוב . תכניות מקליין וגדס היו רעיוניות בלבד ; אולם זמן קצר לאחר הקמת השלטון האזרחי 1 ) ליולי _pk _3 ( 1920 i _ _up _Vk הוכנה המערכת שאמורה הייתה לטפל בתכנון העיר ובפיקוח על בניינה . הבנייה בעיר הייתה אמורה להתבצע על ידי תושבי העיר עצמם ; אולם השלטון הבריטי הכין את הכלים להכוונת פעילות זו . בראשית פברואר 1921 פורסמה פקודת בניין הערים הראשונה לארץ ישראל , שהסמיכה את הנציב העליו ן להכריז על כל אזור או מחוז כעל אזור לבניין עיר בגבולות שייקבעו לצורך זה . הפקודה הטילה על הרשות העירונית להקים ועדה לבניין עיר שתפקידה יהיה להכין תכניות בינוי לעיר ולפקח על הבנייה . בספטמבר 1921 הוכרזה ירושלים כעיר הראשונה בארץ ישראל לצורך בניין ערים , וגבולותיה נקבעו הרחק מעבר לגבולות השטח הבנוי ואף רחוק מגבולותיה המוניציפליים . ירושלים של אותה עת השתרעה בשטח העיר העתיקה , וממנה נפרסה בעיקר לכיוון צפון מערב , בין צירי התנועה הראשיים — רחוב 17 סטורס , זכרונות ( לעיל , הערה , ( 3 עמי Geographyof Jerusalem : A Companion to the Atlasof Jerusalem _, Berlin and New York 1973 S . Shapiro . 'Planning of Jerusalem : The First Generation 1 y 17-l % 8 \ D . Amirun . cl ul . ( eds . _l . Urban 18 . 497

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help