|
|
Page:36
שנים אלה של טרום מלחמה היו עדות לאכזבות חוזרות ונשנות ולמרירות רבה של הערבים , שהחריפו בשל כישלון המרד הערבי בין 1936 ל . 1939 הזוכה הגדולה מכך הייתה דווקא הקרן הקימת , שהיה עליה להתכונן לקרב בעל כורחה . הכנות אלה השתלמו לאחר כעשור , כאשר הבריטים — שהמצב היה להם לזרא — יצאו כמעט ללא אזהרה מוקדמת והותירו את שני היריבים להילחם זה בזה כאוות נפשם . שנות המלחמה באירופה היו שנות הכנה . הערבים העמידו את לבם ואת כספם לשירותם של היטלר ומדינות הציר . שגיאה מצדם . כאשר רומל החל לנוע מזרחה לכיוון הנילוס , מנהיגים ערבים במצרים כולל פליטים פלשתינים רקדו משמחה בציפייה להגעתם של הגרמנים . אך הגרמנים לא הגיעו . לאומנים ערבים ואתם הלאומיות הפלשתינית מצאו עצמם במצב פוליטי גרוע , בעוד שכמה מטובי מנהיגיהם הוכרחו לצאת לגלות . בינתיים יכלה ההנהגה הציונית לנהל משא ומתן מתוך עצמה מוסרית ופוליטית . לאור ההתרחשויות באירופה היה קשה לרשויות הבריטיות להגביל או למנוע את כניסתם של מהגרים יהודים לארץ , בעוד שהקהילות היהודיות בעולם גייסו משאבים בקצב שלא היה כמוהו בעבר . בהקשר זה של נחיתות , כאשר משא ומתן היה חסר סיכוי ( כלל ערבי אומר שאי ן לנהל משא ומתן מעמדה של חולשה , ( נותרה רק אפשרות אחת בפני אנשי כוח וכבוד — מלחמה . דבר זה התברר ברגע שהבריטים הכריזו על כוונתם לעזוב . פתאומיותה של החלטה זאת הפתיעה רבים , במיוחד את אלה שהיו משוכנעים בכוחו הכל יכול של האימפריאליזם ושל האינטרסים האימפריאליים . כיצד יכלו הבריטים לזנוח מה שהוגדר על ידי מלומדים נחושים כעמדה אסטרטגית חיונית ? למעשה , הבריטים הגיעו מזה זמן רב למסקנה ההגיונית שאי ן להם כל צורך בפלשתינה על סכסוכיה . ( ההבדל בין העמדות והאסטרטגיות הבריטיות לבין אלה הצרפתיות היה עצום : במקרה הראשון — תועלת עצמית , ובשני — הערכה עצמית . ( הבריטים נסוגו , במוסרם את פלשתינה לידי האו"ם . זה האחרון , בהחלטתו מיום 29 בנובמבר , 1947 קרא לחלוקת הארץ לשתי מדינות עצמאיות וריבוניות . ההנהגה הפלשתינית הייתה נוהגת נכונה אילו קיבלה את ההצעה , שהתוותה מפה כזאת שהציגה קרע מן הסוג שחילק את ישראל המקראית לשתי ממלכות . אך הערבים רצו לקבל הכול , ולא היו מוכנים לסבול ויתור כלשהו לפולש . על כן שמו פניהם אל המלחמה — והשאר ידוע מן ההיסטוריה . כמה הערות אחרונות על תקופת המנדט כעל עבר שמחד יש לשכוח אותו , שכן הייתה זו תקופה של חילוקי דעות חריפים וסכסוכים אומללים , אך מאידך הייתה זו גם תקופה בעלת זכויות משלה שכן הקהילה הישראלית הייתה אז עדיין בראשית דרכה , ובטוחה בעצמה . בקבלתם אחריות על הממשל בתקופה זו אפשרו הבריטים לקהילה הישראלית לפתח את המוסדות והמנגנונים שהייתה זקוקה להם כדי לקבל את המושכות לידיה . תקופת המנדט הביאה להישגים ניכרים במספרים , בעושר ובידע . היו לה גם נקודות שליליות , אך המאז ן הכללי היה חיובי . וירושלים — אותה ירושלים של זהב , של נחושת ושל אור — הייתה הזוכה העיקרית : עיר חדשה , בוהקת באור של אבן לבנבנה . יותר מכל דבר אחר , היא נותרה הסמל היפה והמורשת של שלטון המנדט .
|
|