|
|
Page:22
_pK _3 n _2 _'' _Vx כולה . בוועידה זו התקבלה תכנית מדינית יהודית לזמן שלאחר המלחמה , שתבעה קבלת כל ארץ ישראל כקהילייה יהודית . ב 16 באוקטובר 1944 הגישה הסוכנות היהודית תזכיר שבו העלתה את תכנית בילטמור בהצעתה הרשמית לתקופה שלאחר המלחמה . אך לאחר רצח הלורד מוין במצרים בנובמבר 1944 גוועה גם תכנית הקבינט הבריטי , ושוב לא חזרו לעסוק בה עד תום המלחמה . עם סיום המלחמה נגד גרמניה ב 8 במאי , 1945 נכנסו המוסדות הציוניים ועמם היישוב היהודי _בארץ-ישדאל לעמדת ציפייה לקראת החלטות הבריטים בקשר לעתידה של הארץ . ב 18 ביוני הגישה הסוכנות היהודית תזכיר לממשלת בריטניה ובו העלתה תביעה מפורשת לעלייה מידית של 100 , 000 יהודים ניצולי שואה לארץ ישראל . ראש ממשלת בריטניה באותם ימים , וינסטון צ'רצ'יל _, סירב להתחייב לקבלת דרישה זו . בסוף יולי אותה שנה נערכו בחירות בבריטניה , ומפלגת הלייבור עלתה לשלטון 1 אך אף היא סירבה חד משמעית לבקשות היהודים , ונקטה מדיניות אנטי ציונית מובהקת . כתוצאה מכך החליטו מוסדות התנועה הציונית באמצעות ארגון 'ההגנה' לפתוח במאבק צבאי נגד השלטון הבריטי . ב 1 בנובמבר 1945 הוקמה 'תנועת המרי העברי , ' שמטרתה הייתה לתאם בין הפעולות של שלוש תנועות המחתרת היהודיות . למרות הקמתה של התנועה המשותפת , המשיכו הארגונים השונים לפעול במידה רבה בנפרד . ההגנה המשיכה למקד את פעילותה בהבאת מעפילים , יחד עם התקפות בעיקר על מתקנים בריטיים שהיו קשורים לפעילות נגד העלייה הבלתי לגלית ; הלח"י ביצע פעולות התקפה בעיקר על חיילים , שוטרים ואישים בריטיים ; והאצ"ל התמקד בהתקפות על מתקנים ומוסדות ממשל וצבא בריטיים , אשר רבים מהם נמצאו בירושלים מעצם היותה מרכז השלטון הבריטי הממשלתי , מה גם שבעיר זו נמצאה אוכלוסייה יהודית רבה של בני עדות המזרח וקבוצות דתיות לאומיות שאהדו ארגון זה ונתנו לו גיבוי עורפי . בו בזמן גבר הלחץ האמריקני על הממשלה הבריטית לאפשר העלאה מידית לארץ ישראל של 100 , 000 יהודים . בסוף שנת 1945 הוחלט על הקמת ועדת חקירה אנגלו אמריקנית בת 12 חברים , 6 מכל מדינה , לבדיקת הנושא . הוועדה החלה בעבודתה בנובמבר , 1945 וב 20 לאפריל 1946 הגישה את הדוח שלה שכלל שתי המלצות אשר התקבלו פה אחד : ( 1 ) הסכמה על עלייה מידית של 100 , 000 עקורים יהודים לארץ ישראל ; ( 2 ) ביטול הספר הלבן משנת . 1939 באשר לירושלים , מכיוון שדוח הוועדה היה כללי ולא הומלץ בו על חלוקה או על כל פתרון מדיני אחר , הוא אינו עוסק כלל בנושא זה . הבריטים סירבו 83 הלר _, במאבק למדינה ( לעיל , הערה , ( 70 עמ' , 69 והמקורות שם r על המדיניות הציונית בשנות המלחמה ותכנית בילטמור , ראו : סלוצקי , ההגנה ( הערה , ( 72 כרך ג , ספר ראשון , עמ' 194-188 ן י' באואר , דיפלומטיה ומחתרת במדיניות הציונית , 1945-1939 מרחביה , 1966 עמ' . 212-197 84 הלר , במאבק למדינה , עמ' ; 50-48 על התמורות במדיניות _הארץ ישראלית הבריטית והשינויים שחלו בה בשנים 1945-1940 ראו : קצבורג , מדיניות במבוך . 85 על תנועת המרי ראו : סלוצקי , ספר תולדות הההגנה ( לעיל , הערה , ( 72 ג , כ , עמי . 889-854 פרטי ההסכם שנחתם בין שלושת הארגונים ראו : לפידות , בלהב המרד , ( לעיל , הערה , ( 75 עמ' 86 . 130-129 על ההעפלה לאחר מלחמת העולם השנייה , ראו סלוצקי , ספר תולדות הההגנה , ג , ב , עמ' . 1192-997 87 י' בנאי , חיילים אלמונים : ספר מבצעי הלח"י , תל אביב תשי"ח , רשימת הפעולות משנת תש"ז , 1946 / 7 שם , עמי ; 668-667 כללית על מדיניות הפעולות של הלח"י ראו : הלר , במאבק למדינה . 88 על ועדת החקירה האנגלו אמריקנית , כולל סיכום של דוח הוועדה , ראו : אסקו , _ארץ ישראל ( לעיל ,
|
|