|
|
Page:15
מאז התקופה הצלבנית ( בערך כ 800 נפש , ( ובני העדה הארמנית ( כ 500 נפש . ( שלוש הקבוצות הקטנות מעניינות מאור , ואלו הן האתיופים , הקופטים ( נוצרים ממצרים , ( והסורים אורתודוקסים ( כל אחת מהן כמה עשרות עד מאה נפש . ( לכל אחת מהעדות כנסיות בעיר העתיקה עד היום . הערה השלישית — הגדולה ביותר בראשית המאה ה 9 ו — היתה העדה המוסלמית . לגבי העדה המוסלמית , המספרים הם פחות מדויקים , כיוון שאינם מבוססים על מקורות מתוך העדה גופא , אבל מקובל שהאוכלוסייה המוסלמית היתה בסרר גודל של 4 , 000 נפש . תושבי ירושלים ישבו בתוך העיר העתיקה . את שערי החומות היו נוהגים לסגור מרי יום עם חשיבה ואילו ביום שישי בבר בשעות הצהריים — כאשר היתה תפילה במסגד אל אקצה . מי שהגיע לעיר לאחר חשיבה — לא היה יכול להיכנס אליה . כל מי שהגיע לעיר ביום שישי בצהריים נאלץ לחכות עד פתיחת השערים ביום ראשון . בתוך העיר העתיקה נמצאו שטחים פנויים רבים . למשל , איזור גדול בתוך הרובע הנוצרי , שנודע כאיזור המוריסטן , היה עיי הריסות . במפות של ראשית המאה ה 19 מסומן איזור זה כאיזור של גידול ירקות . שטחים ריקים נמצאו ברובע היהודי , בקרבת החומה ובאיזור שבין הכותל לשער האשפות — האיזור של חפירות הכותל היום . ברובע הנוצרי , באיזור הקרוב לחומה , היו גם כן שטחים ריקים , וכך ברובע המוסלמי . מצבה של העיר מבחינת ההיגיינה , התברואה , המגורים ותנאי החיים היה בכי רע . אחת הבעיות הקשות היתה בעיית המים . הקיום היה מבוסס על בורות מים וכן על אספקה ממעין הגיחון , מבריכת השילוח או מעין רוגל . הערבים היו מעלים את המים לירושלים ומוכרים אותם במחיר גבוה למדי . בהכללה גסה ניתן לומר כי העיר ירושלים בראשית המאה ה 9 ו משמשת אולי דוגמא למצבה של כל ארץ ישראל בתקופה ההיא — הארץ נמצאת באחד משיאי השפל שלה מבחינה יישובית .
|
|
|