|
|
Page:13
נמל . מעריכים שגם בעכו התגוררו כ 0 , 000-8 , 000 ו תושבים . במקום השלישי — ושוב , אולי במקום הראשון , היתה עזה , שזכתה לחשיבות רבה כיוון ששימשה עיר החיבור למצרים . משנה תוקף לחשיבותה היה בעצם העובדה שדרכי התחבורה באותה עת היו בדרך כלל יבשתיות . גם עזה היתה בסדר גודל של 10 , 000-8 , 000 תושבים . שלוש הערים החשובות היו , איפוא — ירושלים , עכו ועזה . קבוצה שנייה של ערים — היו ערי מחוז ובהן צפת . עיר זו תפסה מקום מיוחד אצל העם היהודי , בהיותה אחת מארבע ערי הקודש ( או כפי שמקובל — ארצות הקודש . ( בצפת , שהיתה העיר המרכזית של הגליל , היתה אוכלוסייה בסדר גודל של 6000-5000 נפש . עיר שנייה , בקבוצת הערים המחוזיות , היתה חברון — גם היא עיר היסטורית ודתית ליהדות ולאיסלאם , ואף היא אחת מארבע ערי הקודש . גם אוכלוסייתה היתה בסדר גודל של 6 , 000-5 , 000 נפש . והעיר השלישית בקבוצה זו היתה , במובן , שבם , בנפת שומרון , שאף אוכלוסייתה מנתה 6 , 000-5 , 000 תושבים . בקבוצה שלישית שוב שלוש ערים בעלות עבר היסטורי : טבריה — אחת מארבע הערים הקדושות , בעלת אוכלוסייה בסדר גורל של 3 , 000 -2 , 000 תושבים ; רמלה — הבירה הערבית בתקופת האיסלאם הראשונה , ועיר חשובה מבחינה היסטורית , אף היא בסדר גודל של 3 , 000-2 , 000 תושבים ; והמפתיע מכל — יפו — של ראשית המאה ה 19 היתה בסך הכל יישוב קטן , מוקף חומות , שמנה 3 , 000-2 , 000 תושבים ( _תל אביב לא היתה קיימת . ( בקבוצה הרביעית של ערים בעלות חשיבות מה , ניתן למנות ערים שאוכלוסייתן מנתה 2 , 000-1 , 000 תושבים . חיפה בראשית המאה ה 9 ו היתה עיר קטנה , מוקפת חומה שנבנתה במאה ה 18 על ידי דהאר _אל עמאר . אוכלוסיית חיפה היחה בסדר גודל של 1000 נפש ואולי מעט יותר . בקבוצה זו נכללות נצרת — שאף לה חשיבות היסטורית מסוימת ומנתה כ 1000 תושבים ואולי קצת יותר , ובית לחם , גם היא בעלת חשיבות היסטורית נוצרית . פרט ל 12 ערים אלו , בל היישובים מנו פחות מ 1000 תושבים . מרבית האוכלוסייה בארץ נמצאה באותה עת בכפרים . מפת התפרושת של ארץ ישראל בראשית המאה ה 19 היתה של ארץ דלילת אוכלוסין , אשר חלקים רבים ממנה ריקים ושוממים . בקיצור — ארץ מאוד מפגרת ומחוז שולי באימפריה העות'מאנית . לאחר שביררנו לעצמנו את מצב האוכלוסייה בערים השונים בארץ ישראל , נעבור לעיר המשמשת מוקד התעניינותנו — ירושלים .
|
|