|
|
Page:399
ד . 3 התוספות להיסטוריוגרפיה המקראית לאחר ימי שיבת ציון לאחר ימי שיבת ציון נמשך עיבודם של המקורות ההיסטוריוגרפיים הקדומים , כמו גם זה של ספרי הנבואה . נוספו בתוכם גיוונים רעיוניים חדשים ונתפרשו מסרים קדומים ברוח ימי התקופה . ב'ביוגרפיה' של ירמיהו אין פסוקים מסוימים או שלב בעריכה שניתן לשייכם לתקופה זו . לעומת זאת , בתיאור המשנה תורתי הוגדרו כמה תוספות מאוחרות . רובן נתחבו לתוך המערך הקדום , ( Dtr ) ובולט בהן רובד העריכה הנומיסטי . ( Dtr ) רוב התוספות ששייכות לרובד עריכה זה נתחבו לצמתים היסטוריים מרכזיים שתוארו בחיבור הקדום , ( Dtr ) אולם שני פסוקים מרכזיים השייכים למערך זה נתחבו לטקסט המשנה תורתי המאוחר ( כג . ( 25-24 פסוקים אלה מסבירים את ההידרדרות לקראת החורבן ואת התפיסה _הנומיסטית בדבר הרפורמה של יאשיהו . שתי תוספות מרכזיות אחרות זוהו בטקסט המאוחר — ( Dtr ) האחת בתיאור הגלות של יהויכין ( כד ( 14-13 והשנייה בתיאור ימי החורבן ( כה . ( 12 הנושא של פסוקים אלה חריג על רקע מאפייני החיבור , וכך גם מגמתם ולשונם . פרט לעיסוק הבולט בכלי המקדש , החשיבות והחידוש שיש בהם הוא בביקורת המודגשת נגד ה'נשארים . ' הדגש הוא על כך שההנהגה גלתה בגלות יהויכין , וביהודה נותרה רק ' דלת עם הארץ' ( כד _pbnn . ( b 14 הנותר מהעילית גלה לאחר החורבן , ומי שנותרו ביהודה הם 'מדלת , "pan אשר הושארו כדי להיות 'לכרמים וליוגבים' ( כה . ( 12 פסוקים אלה נכנסו אל 'תפר' קיים בטקסט בין שתי קביעות מוקדמות ( מלכים ב , כה , ( 22 ; b 21 ויש בהם עימות של ממש עם תיאור מעמדם של ה'נשארים' ב'נספח' שמתחיל ב כה . 22 לעומת תיאור 'העם הנשאר' _בא _^ יהודה ( פסוק , ( a 22 נכתב ' ומדלת הארץ השאיר ' ... ( פסוק _nDivV ;( a 12 תיאור נבוכדנאצר מלך בבל כמי שהתיר להם להישאר ( פסוק , ( a 22 נכתב בתוספת כי מי שהשאירם היה 'רב טבחים' ( פסוק ;( a 12 לעומת הרשות של נבוכדנאצר לקיים חיים אוטונומיים תחת שלטונו של גדליהו ( פסוק , ( b 22 ניתנה לדלת העם הזכות להישאר מתוך מטרה כלכלית מוגבלת.- להיות ' לכרמים וליוגבים' ( פסוק . ( b 12 בפסוקים אלה מיוצגת אפוא עמדתם של שבי ציון . מטרתם היא להמעיט בחשיבותם של ה'נשארים' ולהדגיש את ערך ה'שבים . ' לדעתי , בנקודה זו באה לידי ביטוי התפתחות רעיונית חדשה , שלא הייתה מוכרת בטקסטים מוקדמים יותר . אין זה עימות הנוגע לזכויות על האדמה , וגם לא לתפיסת הגמול של הגולים ושל ה'נשארים' כארץ . זהו מאבק על מקומה של העילית , אשר מנסה לשוב ולהשליט את עצמה על ה'נשארים . ' עימות כזה היה יכול להתפתח רק לאחר ימי שיבת ציון , ויש בו עדות לחוסר נכונותם של ה'נשארים' לקבל את הנהגתם של ה'שבים . ' 19 לסיכום הפסוקים ששייכים לשכבה זו ראו אובריאן , , 1989 עמ' 20 . 284-281 מצד אחד , מסתיים התיאור פרי עטו של ה _^ _ס בקביעה מכלילה , ולפיה התרוקנה הארץ כליל מיושביה ( כה . ( b 21 מצד אחר , ה'נספח' המאוחר שנוסף לטקסט , נפתח בהגדרתו של 'העם הנשאר / 7 x 7 יהודה , ' שהורשה לקיים חיים אוטונומיים ביהודה ( כה 21 . ( 22 ראו זייטס _, , 1989 עמ' . 180-178
|
|