|
|
Page:396
ד . תפיסת מעמדם של יהויכין ובית דוד ומגמות תיאורם בתיאור תקופת שלטונו של גדליהו מתבטאת מגמה 'אנטי דוידית' ברורה . מגמה זו בולטת בהדגשת מוצאו של ישמעאל בן נתניה 'מזרע המלוכה' ( מלכים ב , כה ; 25 ירמיה מא . ( 1 הדבר עולה בקנה אחד עם החשיבות הגדולה המיוחסת לגדליהו , כאילו סיכויי השיקום שלאחר החורבן תלויים בו . ממילא , רצח גדליהו נתפס כחיסול סיכויי השיקום , והאשמתו של איש 'מזרע המלוכה' בכך גלויה וברורה . מגמה גלויה של ביקורת כלפי בית דוד ניכרת גם ב'ביוגרפיה' של ירמיהו . צדקיהו מתואר כמלך חלש אשר אינו מעז להיכנע לבבלים ועל ידי כך להציל את העיר , את המקדש ואת הממלכה . ביסודה של התנהגותו זו עומדים החשש של המלך לעצמו ( ירמיה לח ( 19 והפחד מפני ה'שרים' ( פסוקים . ( 26-24 ה _^ _ס , אשר פעל לאחר החורבן בקרב גולי בבל ושיקף את המגמות שרווחו בקרבם , גילה יחס שונה לחלוטין לבית המלוכה . אמנם ארבעת מלכי יהודה האחרונים תופסים מקום מרכזי בתיאור תהליך ההידרדרות לקראת החורבן והגלות , אולם בית דוד לא נזכר אף באחד מהקטעים שבהם מופיעים האיומים בחורבן ובגלות ושבהם טמון גם ההסבר למאורעות . העונש המתואר בפסוקים אלה כולל בדרך כלל גלות וחורבן ( מלכים ב , יז ; 20-19 כא ; 16-12 כג ; 27-26 כד , ( 3 והוא נוגע לעם , לירושלים ולמקדש , אולם אין בו אמירה מפורשת על גורל בית המלוכה . לדעתי , הדבר מעיד שבזמן כתיבתו של החיבור , זמן קצר לאחר החורבן , עדיין היה מעמדו של יהויכין איתן , וקרבתו לעילית העם מלמדת על המשך קיומו של בית המלוכה ועל התקוות להמשך שלטונו . זו גם הסיבה לניגוד הספרותי והרעיוני שיצר _ה _^ _ס בין צדקיהו הבודד , שחילו נפוץ מעליו , בניו נשחטים לנגד עיניו , והוא מובל עיוור לבבל ( כה , ( 7-6 לבין יהויכין , המובא גם הוא לבבל , אולם עמו יחד אמו , נשותיו וכל 'אנשי החיל' ( כד . ( 16 בקו זה המשיך גם בעל ה'נספחים' המאוחרים , אשר פעל בבבל כדור אחרי _n . Dtr הוא הוסיף פרפרזה באשר לגורלו של צדקיהו ' ) וידברו אתו משפט , ' מלכים ב , כה (( b 6 בתארו את שחרור יהויכין במילים 'וידבר אתו טבות' ( כה . ( 28 המשכה של מגמה זו ניכר בפרפרזה שעושה חגי ( ב ( 23 לדברי ירמיהו כלפי יהויכין ( כב . ( 30-24 לעומת המגמה ה'אנטי דוידית' של ירמיהו , הקובעת 'כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם _אונקנך ... כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה , ' טוען חגי 'ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זךבבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם ה' צבאות . ' 15 מהתיאור לא ברור מה היו מניעיו של ישמעאל . החיבור אינו מפרט דבר בנושא זה , אם כי רמז מסוים לכך יש בתיאור בואו מעמון ( ירמיה מ 16 . ( 15 על המגמה הכללית בספר ירמיה של האשמת בית דוד בחורבן ירושלים והמקדש ראו הופמן , תש"ס , עמ' 17 . 109-108 עיצוב הסיפור בצורת שלוש הפגישות של המלך עם ירמיהו , והדגש על הלחץ הגובר והולך שלו , רק מדגיש מגמה זו עוד יותר .
|
|