|
|
Page:394
מוסרית ותאולוגית . ביטוי לכך יש גם בנבואות הנחמה של יחזקאל ( לג-לח . ( 'חזון העצמות היבשות' הוא תשובתו על דברי 'כל בית ישראל' שנאמרים לאחר החורבן : ' יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו' ( לז . ( bii ב . תפיסת ממדי החורבן והמגמות בתיאורו _n Dtr מתמקד בגורל המלך ומשפחתו , בחורבן ירושלים , בגלות תושביה , בשלל כלי המקדש וברצח 72 מנכבדי העיר . אין התיאור מזכיר את המתרחש בשאר חלקי , r _*' 7 ועל רקע זה יש להטיל ספק אם הקביעה המסכמת 'ויגל יהודה מעל אדמתו' ( מלכים ב , כה ( b 21 אכן משקפת נאמנה את שאירע . לאור התיאור המקראי , לאור השחזור ההיסטורי ולאור הממצא הארכאולוגי , אין ספק שהמכה שהכו הבבלים ביהודה הייתה קשה , ועם זאת ברור שהיא לא הביאה להתרוקנות _pnn מיושביה . הרקע לקביעה מכלילה זו קשור במגמות היסטוריוגרפיות וספרותיות , ולאור זאת ניתן אף לקבוע את מקום חיבורו של התיאור בבבל . תמונה זו של התרוקנות _pxn חריגה גם בהשוואה לתיאורים ההיסטוריים בני התקופה אשר נכתבו ביהודה ובמצרים . הסיפור על ימי גדליהו מבוסס על קורות ' העם הנשאר' ביהודה . אף כי הוא מתמקד בגדליהו בן אחיקם , בקבוצה מוגדרת של ' שרי החיילים' ובפרשת הרצח במצפה ותוצאותיו , יש בו עדות לראשיתו של תהליך השיקום . יהודים רבים שבו לחבל בנימין והחלו להתבסס בו , ויש אף עדות עקיפה לחידושה של פעילות פולחנית במקדש החרב ( ירמיה מא . ( 5 יש לציין שחיבור זה אינו עוסק בגורלה של ירושלים , למעט עדות עקיפה לגורל המקדש . זוהי נקודת המגע היחידה בין תיאור זה לבין חיבורו של ה 1 _זס , המתמקד בחורבן ירושלים . תמונה דומה עולה מן ה'ביוגרפיה' של ירמיהו . לאחר שנכבשה ירושלים ולאחר שנאספו שרי מלך בבל בשער העיר ( ירמיה לט , ( 3 מוצא הנביא מכלאו ונשלח למצפה , מקום שם כבר נמצא גדליהו בךאחיקם ( פסוק . ( 14 נראה שיש ברצף זה פער זמנים מסוים , הנובע מאופיו של הסיפור , אולם גם בו מוצג הניגוד בין חורבן ירושלים וגלות תושביה לבין המשכם של החיים במצפה . פער זה בין גורל ירושלים לבין גורל בנימין נרמז גם בתיאור ההפוגה במצור הבבלי , אז ניסה ירמיהו לצאת לכיוון בנימין , ולפי התיאור הוא לא היה לבדו . ג . תפיסת הגולים ו'העם הנשאר' ומגמות תיאורם בתיאור החורבן _n Dtr _מתעקד בהגליה , אין כל רמז ל'נשארים , ' ונוצר הרושם שהארץ התרוקנה כליל מיושביה . החיבורים שנכתבו ביהודה ובמצרים , לעומת זאת , לא מזכירים כלל את הגולים , אלא מתרכזים בנשארים _בא _^ ( לפחות עד שמקצתם ירדו למצרים . ( בנקודה זו מתבטא בכל עצמתו השוני בין החיבורים , שוני הנובע מקהל היעד שלו הם נועדו ומהמגמה ההיסטוריוגרפית של מחבריהם . המסר הוא 8 דברים אלה מכוונים בעיקר למצוקה _הרעיונית התאולוגית ההיסטוריוגרפית שבה נמצאו גולי בבל .
|
|