|
|
Page:393
הכשרים שבו באח ועבדו את מלך בבל וייטב לכם' ( מלכים ב , כה r 24 ירמיה מ . ( 9 מוטיב זה מאפיין את הסיפור כולו , שעניינו ראשית תהליך השיקום , עד לקטיעתו בגלל רצח גדליהו . עם זאת ניכר כי ה'שרים' הבאים אל גדליהו חוששים מפני הבבלים . חשש זה מניע אותם לברוח למצרים לאחר הרצח , ולדעתי יש בו ביטוי לתפיסה שרווחה בקרב 'העם הנשאר' כלפי הבבלים מיד לאחר החורבן : חשש המבוסס על ידיעת העבר , בצד תקווה לעתיד . היחס לבבלים בא כאמור לידי ביטוי גם ב'ביוגרפיה' — בנבואתו של ירמיהו אל 'העם הנשאר' ערב הירידה למצרים ( ירמיה מב , ובעיקר פסוקים . ( 12-10 הנביא מגדיר את סיכויי השיקום , ובדומה לתיאור ימי גדליהו , גם מדבריו עולה כי הוא צופה שהבבלים יאפשרו לנשארים ביהודה להמשיך לחיות באח . על יסוד הרצף הכרונולוגי אפשר לשער שהדברים נאמרו לאחר רצח גדליהו . גישה זו כלפי הבבלים באה לידי ביטוי גם בתיאור הסטראוטיפי של הדמויות המרכזיות ובהדגשת מאמציו של ירמיהו לשכנע את המלך להיכנע לבבלים ולמנוע את חורבנה של העיר . ירמיהו מביע עמדה חד משמעית : אם ייכנע המלך לא תחרב העיר , הוא לא יומת וביתו יינצל ( ירמיה לח . ( 23-20 , 18-17 ה'שרים' נתפסים כגורם הקיצוני אשר מסרב בעקיבות להשלים עם הכניעה לבבלים . ניצחונם את ירמיהו מתבטא בהצלחתם להשתיקו ( פסוק ( 27 ולמנוע מהמלך להיכנע ( פסוקים . ( 26-24 לפי האמור ב'ביוגרפיה , ' ה'שרים' הם האשמים בחורבן , והבבלים כמעט 'נאלצים' לכבוש את ירושלים . לאחר שהבין שלא יצליח לשכנע את המלך להיכנע , תובע הנביא מ'העם הנשאר' לקבל את המציאות באשר לא ניתן לשנותה . שנים ארוכות הוא נאבק על דרכו ואמר את דבריו בלי מורא , גם שעה שידע שהוא מסכן את חייו . אבל משהבין שנכשל ושהמשך המאבק לא יועיל , הוא מוותר ובוחר לשתוק . בחירתו בשתיקה ובהפסקת המאבק בשלב זה מבטאת ראליזם מדיני : מאבק שאין בו סיכוי הוא חסר תכלית , ולכן יש לקבל את השלטון הבבלי . _n _nnivV Dtr זאת , אינו משלים עם השלטון הבבלי . בחיבורו אין כל ביטוי של יחס חיובי כלפיהם . להפך , בתיאור זה , שמקורו בגלות בבל , יש עוינות רבה כלפי האחראים לחורבן _האח ולהגליית העם מעל אדמתו , אף על פי שהדבר נעשה במצוות האל . ציון העובדה שהבבלים הם , ככלות הכול , מכשיר ענישה בידי האל , לא נעשה בשל יחם חיובי כלפיהם , אלא מתוך הכורח להסביר את החורבן מבחינה היסטורית , מרכזיות בהקשר זה שלוש הפגישות של המלך ושל הנביא , ובהן מנסה ירמיהו לשכנע את צדקיהו להיכנע . היחס כלפי הבבלים בא לידי ביטוי , בין היתר , בפעלים שבהם בוחר ה 2 _» _ס כדי לתאר את החרבתה של העיר ( מלכים ב , כה : ( 21-13 , 11-8 וישרוף : שרף ; 'era _i הגלה ; שברו ; וישאו ; לקחו ; לקח ; ויקח ; ויקח ; ויולן ; וין ; " וימיתם ; ויגל . הבבלים הם ה'שוסים' ( מלכים ב , יז ;( 20 מביאי הרעה על ירושלים ( בא ;( 16-10 מי שתפקידם להסיר את יהודה מעל פני האל ( בג . ( 27-26
|
|