|
|
Page:389
פרק שלישי סיכום : זמנם של התיאורים ההיסטוריוגרפיים בפרק הראשון נדון תהליך ההתפתחות של הטקסט במלכים ב , כג -22כה . 30 המסקנות העיקריות העולות מהדיון הן אלו : החיבור הבסיסי נכתב בבבל בידי _n Dtr בסמוך לראשית הגלות . לטקסט זה נוספו שני 'נספחים' באמצע המאה הר , ככל הנראה בין השנים 539-560 לפנה"ס . מקום כתיבתם של שני 'נספחים' אלה אינו ברור , אך נראה ששניהם נתחברו בבבל . עם זאת , כאמור בעמ' , 388-380 תיאור ימי גדליהו מבוסס על מקור שונה אשר נכתב זמן קצר לאחר החורבן . הוא בן זמנו של התיאור שכתב ה _^ _ס , אך בירור התוכן והרעיונות העיקריים המשתקפים בו מעלה כי הוא נכתב ביהודה . תיאור שחרורו של יהויכין מכלאו נכתב לאחר האירוע , אבל לפני שפרס כבשה את בבל . יש להניח שהוא נכתב בבבל . בשלב מאוחר יחסית , לאורך פרק זמן ארוך שראשיתו בימי שיבת ציון , נוספו לטקסט תוספות נומיסטיות שונות ותגובות למתואר ב'נספחים . ' מקום כתיבתן של התוספות אינו ברור , אך משתקפת בהן נקודת המבט של שבי ציון . בפרק השני נדון תהליך ההתפתחות שעבר על הטקסט בירמיה לז-מד . המסקנות העיקריות העולות מהדיון הן אלו : ה'ביוגרפיה' של ירמיהו מבוססת על כתיבה של אחד מהמקורבים לנביא , וניתן אולי לזהותו עם ברוך . יש להניח כי המקור ל'ביוגרפיה' נכתב במצרים , זמן קצר לאחר רצח גדליהו . בצד מערך 'ביוגרפי' זה רווחו מסורות שונות וסיפורים על אודות הנביא . אפשר שסיפורים אלה צמחו בהדרגה והתגבשו עם הזמן ל'ביוגרפיה . ' אולם מאחר שאין בהם כל רמז לירידת בבל מגדולתה , והיא עדיין מוצגת ככוח המרכזי במרחב , נראה שהיה זה לפני התמוטטותה המהירה וכיבושה בידי פרס 539 ) לפנה"ס . ( העריכה של ה'ביוגרפיה' נעשתה גם היא לפני נפילת בבל , ומגמתה הייתה להדגיש שמוטב להמשיך לחיות תחת שלטונם של הבבלים ולקבל את עולם . העורך המאוחר של ה'ביוגרפיה' השתמש במקורות שהיו זמינים לו . אחד מהם הוא תיאור החורבן מתוך ירמיה נב אשר הועתק עוד קודם לכן מהתיאור של ההנחה על יצירות שנכתבו בבבל בצד כאלה שנכתבו במצרים יכולה להתבסס גם על הז'אנרים השונים , ועל כך שפרט לפרשת גדליהו אץ מגע בין שתי היצירות , וכל אחת מהן הולכת בדרכה ומתבססת על מקורותיה .
|
|
|