|
|
Page:385
לזמן ולמקום שבו נתחבר , ומסייעת לחיזוק הנחה זו גם העובדה שהפרשה כולה התרחשה בתוך פרק זמן קצר , מיד לאחר החורבן , והסתיימה במהירות , לאחר רצח גדליהו וירידתם של מקצת תושבי מצפה וסביבתה למצרים . אין לדעת אם המחבר היה מקרב היורדים למצרים , שכן תיאור הירידה למצרים הוא כבר חלק מה'ביוגרפיה' של ירמיהו , המעמידה במרכזה את תיאור קורותיו של הנביא . אולם הסיום הפסימי של הפרשה , המדגיש שהארץ מתרוקנת מיושביה , והפירוט היחסי בתיאור היורדים והתרכזותם באזור בית לחם , מחזקים הנחה זו . מטרת שיבוצו של התיאור בירמיה ובמלכים בירמיה מ -7מא 18 נשמר תיאור ימי גדליהו בצורה נרחבת , וככל הנראה גם בצורה הקרובה ביותר למקור . עורך ה'ביוגרפיה' של ירמיהו שיבץ בה מקור שהיה ברשותו , ובאמצעותו השלים את המידע החסר על אודות הנביא . כאמור , ירמיהו עצמו לא נזכר בפרשה זו אפילו פעם אחת . אולם גם מבחינה לשונית וגם מבחינת רצף הסיפור שולבה פרשה זו ב'ביוגרפיה' והוטמעה בה היטב . ההרחבות שעשה העורך בכותרת הסיפור ( ירמיה מ ( a 7 והתוספת של פסוק ( b 7 נועדו לשרת את מגמותיו הרעיוניות : הדגשת הניגוד בין תומכי הכניעה לבבל לבין מתנגדיה . בהמשך להכללה שבמקור , ולפיה 'כל' שרי החיילים שמעו את השמועה על מינוי גדליהו ( מלכים ב , כה ; a 23 ירמיה מ , ( a 7 יצר עורך ה'ביוגרפיה' הפרדה כללית של חשש גדול מהכוחות הבבליים שזה עתה סיימו להחריב את ירושלים ולהגלות את תושביה . 195 יש הבדל בולט בין השיפוט _התאולוגי של Dtr _^ _n את מלכי יהודה האחרונים לבין אי הזכרתו של האל בסיפור על אודות גדליהו . אם נכונה ההשערה בדבר מקום חיבורם השונה של שני תיאורים אלה , אפשר להסיק מכך על תפיסה תאולוגית שונה שרווחה בקרב הגולים ובקרב ה'נשארים . ' 196 מבחינה לשונית הפתיחה של הפרשה הנדונה ' ) וישמעו ( ' מקבילה לרצף התמונות המתוארות ב לח , 7 , 1 כמו גם לפתיחתו של הקטע ב מ . 12-11 תיאור תפקידו של גדליהו בנאום נבוזראדן ( מ ( 5 נקשר יפה לתיאור תפקידו בסיפור עצמו ( פסוק . ( 7 בהנחה שבשני המקרים מדובר על הערות עריכה , יש בכך ביטוי לקישור שעשה העורך בין שני הסיפורים ששיבץ . 197 מבחינת רצף הסיפור נמצאו לעורך שתי גרסאות להגעתו של ירמיהו למצפה מיד לאחר כיבוש ירושלים ( וראו על כך לעיל , עמ' . ( 378-357 בשני הסיפורים המקבילים על שחרור הנביא , זה ה'ביוגרפי' וזה ה'עממי , ' מתוארת העברת ירמיהו למצפה , הפקדתו בידי גדליהו וישיבתו אתו ' בתוך העם' ( לט ; 14 מ . ( 6-5 בהמשך לכך , גם הירידה למצרים המתוארת החל בפרק מב , קשורה לימי גדליהו , שהרי לפי המסופר היא התרחשה בשל פחד העם מתגובת הבבלים לרצח שביצע ישמעאל בן נתניה , ובראש היורדים עומד יוחנן בן קרח , מי שנלחם נגד ישמעאל . הנביא עצמו נזכר שוב רק בעת הירידה למצרים ( פרק מב , ( כך שהרצף מוגדר היטב . מסקנה מכך היא שמבחינה כרונולוגית מצויה פרשה זו בנקודת המפתח שבין כיבוש ירושלים וחורבנה לבין ירידת ירמיהו למצרים ועמו חלק מה'נשארים' ( פרק מב ואילך . (
|
|