|
|
Page:383
להצטרף לתהליך השיקום ; ישמעאל בן נתניה הוא בן למשפחת המלוכה ושליחו של מלך בני עמון , והוא אשר קטע את התהליך . רעיון השיקום מועבר בעיקר בדברי השבועה של גדליהו : החיים בארץ תחת עמ' ; 271 תומפסון , , 1980 עמ' ; 654 דייוידסון , , 1985 עמ' . ( 135 אין לדעת היכן היו קבוצות אלה בזמן המצור הארוך על ירושלים . ייתכן שהסתתרו ברחבי יהודה , אפשר ששהו בירושלים בזמן המצור ונמלטו בשלב מסוים מהעיר ( והשוו למלכים ב , כה ; 5 ירמיה נב ( 8 ואפשר שהצליחו לשרוד בסביבות העיר לאחר כיבושה ( הולדיי , , 1989 עמ' ; 295 הופמן , תשס"א , עמ' . ( 720 על סמך ההיגיון וההקבלות ההיסטוריות סביר להניח שהן סבבו בעיקר באזור השוליים המזרחיים של הרי יהודה ומדבר יהודה , וקרוב לוודאי שגם בעבר הירדן המזרחי , שכן יש עדויות שהייתה נוכחות של פליטים יהודים במקום ( וראו בירמיה מ ; 13 , 11 מא . ( 15 , 10 189 התיאור המכליל של 'כל שרי החיילים' נעשה כדי לאפיין את כל הכוח הצבאי שנותר ביהודה לאחר החורבן . המחבר בחר להתמקד בהם כסמל למי שעומדים מהצד האחר של מתרס ההסכמה עם מחנה גדליהו . בנכונות שלהם לבוא ולהצטרף לגדליהו במצפה ( ובסיכון שהם לקחו על עצמם בכך , שהרי התגובה הבבלית לא ידועה להם ) מסתייע המחבר כדי להבליט ולחזק את הדרך הדוגלת בשיקום הלאומי , הדרך שבה הלך גדליהו , והוא מדגיש את ההסכמה העממית הנרחבת שהייתה לדרך זו . אולם ברור שהמציאות הייתה שונה , שכן ידוע על שרי צבא נוספים שהגיעו למצפה . הבולט בהם היה יזניה / עזריה בן הושעיה , אשר נזכר בירמיה מב ; 1 מג , 2 וראו לעניין זה גם את התיאור בירמיה מ 12-11 ואת הקבלתו לסיפור זה מבחינה לשונית ורעיונית . מהתיאור במלכים ב לא ברור מה היה יחסם של הישרים' אל ישמעאל ומעשיו , אולם מההערה הקצרה המשייכת אותו לבית דוד נראה שהאינטרס שלו היה שונה והוא לא מייצג את שאר השרים שירדו אחר כך למצרים . 190 ביטוי לרעיון השיקום יש גם בנוסח המקוצר ( מלכים ב , כה ( 24 וגם בנוסח המורחב ( ירמיה מ ( 12-9 של דברי השבועה . בנקודה זו יש להעיר שבדרך כלל באה השבועה במקרא כדי לחזק קביעת עובדה מסוימת או הבטחה שהובטחה . הנוסח הרגיל במקרים כאלה הוא 'להישבע ב ' ... כשהדברים מכוונים לשם האלוהות או 'להישבע ל , ' ... אם הדברים מכוונים לאדם יחיד שהשבועה ניתנת לו ( בראשית כו ; 3 תהלים ק לב 11 וכו ( ' ואם לקבוצת אנשים ( במדבר יד , 23 יהושע ט 20-19 וכו . ( ' מבחינה לשונית יש הבדל גדול בין הגרסה של מלכים ב ' ) וישבע להם ... ויאמר להם , (' ... אשר יכולה להעיד שנוסח השבועה לא נאמר ונמסרה רק האמירה שאחריה , לבין הגרסה של ירמיה ' ) וישבע להם ... לאמר , (\ .. אשר מביאה אמירה זו כנוסח של השבועה עצמה . על רקע זה טענו חוקרים שנוסח השבועה לא ניתן ( ברייט , , 1965 עמ' , ( 253 אולם קשה לקבל זאת , שכן הצירוף של שני הפעלים 'להישבע' ו'לאמר' שכיח לפני נוסח של שבועה , הן בצורתו שבמלכים ב ( שמואל א , כ ; 3 מלכים א , א 29 וכו ( ' והן בצורתו שבירמיה ( במדבר לא ; 10 דברים א ; 34 יהושע יד ; 9 שמואל א , כח ; 10 שמואל ב , ג ; 35 מלכים א , ב 23 וכו . ( ' לדעתי , סביר להניח שבמלכים ב חל שיבוש עקב הידמות הפועל השני לפועל הראשון ... ' ) וישבע להם ... ויאמר להם ( ' ... ושבנקודה זו הנוסח של ירמיה נאמן יותר למקור . החזרה על שם הגוף במלכים ' ) להם ... להם (' ... נראית מיותרת , אולם דומה שאין ללמוד מכך על אי מסירת נוסח השבועה , אלא על שיבוש טקסטואלי במלכים . בהמשך לכך יש להעיר שבשבועתו של גדליהו אין תיאור של פעולה טקסית וגם שם האלוהות אינו מוזכר . הולדיי , 1989 ) עמ' ( 296 מציע לקשור את השבועה לארוחה שנזכרת בירמיה מ , 1 אולם להצעתו זו אין כל סימוכין . היעדר האלמנטים הדתיים בשבועה מדגיש לדעתי
|
|