|
|
Page:380
מקורו של התיאור וזמנו שלוש גישות עיקריות קיימות במחקר באשר למקור של תיאור ימי גדליהו ( מלכים ב , כה ; 26-22 ירמיה מ -7מא . ( 18 ונקה טען שהגרסה שנשתמרה במלכים ב היא המקורית והמהימנה , והיא עדיפה מזו שבירמיה . טענתו לא התקבלה על דעת מרבית החוקרים , שראו בגרסה שבמלכים ב 'נספח' מאוחר , אשר אינו חלק מפרשת החורבן . 'נספח' זה זר לפרשה שלפניו מבחינה לשונית ורעיונית , וקשור ל'נספח' המופיע אחריו ( מלכים ב , כה , ( 30-27 שבו מתואר שחרורו של המלך יהויכין . נוסף על כך הושם דגש על האחידות הלשונית והרעיונית של גרסת ספר ירמיה , ולאור זאת הופרכה האפשרות שגרסה זו היא פרי הרחבה של הנוסח הקצר במלכים ב . על רקע זה התבססה ההנחה הנפוצה במחקר , שהגרסה שנשמרה בירמיה היא המקורית , ואף שימשה בסיס לתקציר במלכים ב , כה . הבעיה העיקרית בהנחה זו היא שהמאפיינים הספרותיים של סיפור גדליהו שונים מאלה של ה'ביוגרפיה' של ירמיהו . הנביא עצמו לא נזכר כלל , ובסיפור לא משולבים קטעים מנבואותיו . לאור 175 ראו ונקה , , 1971 עמ' 176 . 115-114 לנושא זה ראו את הדיון שלעיל , עמי . 336-335 כאמור , שני ה'נספחים' בסופו של ספר מלכים נוספו לתיאור החורבן באמצע המאה הר לפנה"ס _, כדי להדגים את הצורך בקבלת העול הבבלי . בשניהם מוצגים הרווחים שיופקו מנקיטת קו זה ו המשך קיומו של העם ביהודה תחת שלטון גדליהו ושחרור המלך יהויכין לאחר 37 שנות כליאה . 177 ראו רופא , תשמ"ג , עמ' . 98 ניתוח הפסוקים המקבילים במלכים ב , כה ובירמיה מ-מא מחזק דעה זו , שכן עולה ממנו הצורך שהיה לעורך המאוחר של מלכים כ להתאים את הפסוקים העיקריים שבחר מתוך הפרשה הרחבה יותר , ולקשור ביניהם ( ראו להלן . ( 178 בדעה זו תמכו חוקרים רבים כמו למשל : מוילנברג אצל מקקאון , , 1947 עמ' ; 31 מונטגומרי , , 1951 עמ' ; 565-564 קרמרס , , 1953 עמ' ; 128-126 גריי , , 1964 עמ' ; 770 נלסון , , 1981 עמ' ; 86 ג'ונס , , 1984 עמ' ; 630 וירטויין , , 1984 עמ' ; 480-479 אובריאן , , 1989 עמ' ; 271 סמליק , , 1992 עמ' ; 98 הופמן , תשס"א , עמ' . 716 אפילו חוקרים שתמכו במקוריותו של תיאור החורבן כמלכים ב , כה , הדגישו את עדיפותו של תיאור ימי גדליהו כפי שהוא מובא בירמיה . לנושא זה ראו : בלצר , , 1961 עמ' ; 37 זנגר , , 1968 עמ' ; 17 דיטריך , , 1972 עמ' ; 140 פוהלמן , , 1978 עמ' , 1979 ; 111-110 עמ' ; 109-94 תיל , , 1981 עמ' 55-54 והערות . 61 , 12 בהקשר זה אין לקבל את הטיעון שאם מלכים ב , היה מצטט מירמיה צפוי היה שיזכיר את שמו ( קלוזנר , תש"ט , עמ' ; 23-8 זייטס , , 1989 עמ' . ( 219 יש להעיר שגם נות , 1943 ) עמ' , 138 , 74 הערה ( 71 השתייך לזרם זה במחקר , שכן נקודת המוצא לדעה זו הייתה הנחתו שכל תיאור החורבן נכתב בידי הדויטרונומיסט בהסתמך על התיאור בירמיה ( פרט לתיאור שחרור יהויכין בפסוקים , 30-27 שנכתב לדעתו על יסוד ידיעתו האישית של המחבר . ( המשכה הישיר של דעה זו היא עמדתו של זייטס , 1989 ) עמי הוא חיבור מאוחר שהתבסס , 274 , 200-198 הערה , ( 190 במסגרת התאוריה שלו שמלכים ב , כה , על מקורות שהיו למחבר בבבל . לפי תאוריה זו , תיאור ימי גדליהו מבוסס על כרוניקה מימי הגלות , אשר נשמרה בנוסח רחב ( ואולי מלא ) בירמיה ובנוסח מקוצר במלכים ב , כה . 26-22 נימוקים נגד דעה עקרונית זו של נות וזייטס ראו להלן . 179 ירמיהו לא נזכר אפילו בנקודות השיא של הסיפור , ערב רצח גדליהו ואחרי מעשה הרצח . לנושא
|
|