|
|
Page:364
והעורך כפל את הסיכום ב לז a 21 בסיכום נוסף ב לח , a 28 וכך יצר הדרגתיות בין שני תיאורי זמן אלה . ( ה ) הסיפור של לז 21-11 משופע ב'אכדיזמים , ' אשר אפעל היטיב להגדירם . חיזוק להנחה שהפרשה מורכבת מסיפור ראשי , שלתוכו נתחב סיפור ממקור אחר , נמצא גם בהבדלים הספרותיים והרעיוניים שבין שני הסיפורים . הפרשה הרצופה ב לז ; 12-11 לח 28-14 נראית 'ביוגרפיה' של ממש . היא ממוקדת בתיאור רצוף של קורות הנביא לאורך פרק זמן ניכר , משלבת קטעים מנבואותיו ומפרשת על רקע זה את המציאות . בניגוד לכך , הסיפור ב לח 13-1 הוא אפיזודי באופיו , תלוש מצד הקשרו וזמנו , ומתמקד בפרשה אחת : סיפור הצלתו של ירמיהו מבור המים שבו עמד לטבוע . " הדגש בסיפור זה הוא על מקצב דרמתי , בעיקר באמצעות שימוש מרובה בפעלים ומעבר מהיר בין סצנות . מבחינה לשונית וספרותית יש בסיפור זה דגש מיוחד על לשון עממית . הדמויות מוצגות בצורה סטראוטיפית וחד ממדית , 111 מבנה זה של הפרשה תלוי במלכים ב , כה 4-3 ובירמיה נב , 7-6 ועולה ממנו שהרעב בעיר הביא לכניעתה . מסקנה מכך היא שהעורך חיבר שני פסוקים אלה ואף יצר סמיכות זמנים ביניהם . 112 ראו אפעל , תשנ"ד _, עמ' , 22-18 ובמיוחד עמ' 113 . 20 ראו את ההסתייגות שהובעה לעיל בהערה , 69 עמ' 354 מהשימוש במונח 'ביוגרפיה 114 . ' אופיו האפיזודי של הסיפור הוא הסיבה להרחבה בכמה מהפרטים , פרטים שהסיפור המקביל כמעט לא עוסק בהם וספק אם אכן אירעו . ראו למשל את ההרחבה על תנאי המאסר הקשים שהיו לירמיהו בבור המלא בטיט ואת הסכנה שנשקפה לחייו ( פסוק , ( _56 נושא שלא נזכר עוד בהמשך התיאור ( והשוו את דבריו של עבד מלך הכושי בפסוק 9 לדברי המלך בפסוק . ( 10 115 יש בסיפור זה שימוש מרובה באמצעי הספרותי של שליטה בקצב הסיפור באמצעות שינויים חדים במינון הפעלים ובמידת הפירוט שיש בתיאורים , וכן באמצעות מעבר מהיר בין סצנות . בפסוק 6 למשל מתוארת השלכת הנביא אל הבור , וקצב ההתרחשויות מוגבר בו באמצעות רצף של ארבעה פעלים ' ) ויקחו ; _' 'וישליכו ; ' 'וישלחו ; ' 'ויטבע . ( ' בד בבד נמסרים פרטים רבים על הבור שאליו הושלך הנביא ( מיקומו , שייכותו , מצבו , ( ויש אף תיאור של אופן הורדת הנביא לתוכו ( פתח לתיאור המפורט של הוצאתו ממנו בפסוקים . ( 14-11 מיד בסיומו של תיאור זה , בשיא המתח , עובר הסיפור לתמונה חדשה המתרחשת במקום אחר , מציג גיבור חדש ( _עבד מלך הכושי , ( ומאט את קצב הסיפור , ובתוך כך שומר על ערפל מוחלט בדבר קורותיו של ירמיהו באותו זמן . 116 עממיותו של הסיפור מתבטאת בציטוט אירוני של דבריו המבולבלים של עבד מלך הכושי ( פסוק , ( 9 שירמיהו עתיד למות 'מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר . ' ראו על כך : ינזן , , 1973 עמ' ; 52 טוב , , 1981 עמ' ; 158 הולדיי , , 1989 עמ' . 267 בלבול דומה יש גם כהוראות ההושעה של עבד מלך לירמיהו ( פסוק , ( 12 אשר ראשיתן 'שים נא ... תחת אצילות ידיך' אינו משתלב עם סופן ' מתחת לחבלים . ' התיאור המפורט של ההושעה ( פסוקים ( 13-11 נועד להדגיש את הקושי של מעשה זה , לתאר את הסכנה שבה היה נתון ירמיהו ולמשוך את המתח בסיפור עד ההצלה עצמה : מתואר המקום ' ) תחת האוצר ( ' שממנו לקחו את ציוד ההצלה ( ראו את התיקון של רודולף _, , 1947 עמ' , 221 וראו גם את דבריו של הולדיי , שם , עמ' 267 על ההנחה שהמילה 'האוצר' היא גלוסה ;( מתואר הציוד עצמו ( לפי הקר' — 'בלויי סחבות ובלוי מלחים ( ' וזריקתו אל ירמיהו ' ) וישלחם
|
|