|
|
Page:356
לכובשים הבבלים , מובעת ההשקפה שאין להתנגד לשלטון בבל , אלא להיכנע לו ולחיות תחת עולו . טיעון נוסף בזכות ייחוס הכתיבה לברוך קשור לעובדה שבתיאוריו מסתמך המחבר על הנבואות לצורך הבנת ההתרחשויות ופירושן . גם דרך זו של ראיית הדברים מתאימה למי שליווה את הנביא לאורך זמן רב , הבין את המציאות לפי נבואותיו וניסה לשכנע את העם בנכונותן . ( ב ) לחיבור זה נוספו בשלב קדום למדי שני סיפורים עממיים . באחד תואר אירוע מחיי הנביא בזמן המצור הבבלי על ירושלים ( לח , ( 13-6 ובשני נמסר תיאור נוסף על העברת ירמיהו למצפה . ייתכן שהסיפורים העממיים ופרשת קורותיו של הנביא נוצרו באותה עת והתקיימו פרק זמן מסוים זה לצד זה , שכן הרעיונות הבסיסיים ( האשמת ה'שרים' בחורבן , חולשת המלך שלא אזר עוז להיכנע ולמנוע את החורבן , בדידותו של ירמיהו בירושלים הנצורה ובו ( ' משותפים לשני המקורות , ובסיפורים העממיים הם אף מודגשים ביתר חדות . עם זאת , ניכר שסיפורים אלה רחוקים יותר מירמיהו ומנבואותיו , עממיים יותר , נוטים להפרזה , וסביר להניח שגם מדייקים פחות בתיאור ההתרחשויות . יש להניח שהעורך , ואולי גם בני דורו , ייחסו חשיבות גדולה למסורות אלה , ולכן הן שולבו בתיאור הרצוף של ה'ביוגרפיה , ' אף על פי ששילובם יצר כפילויות ואי התאמות עם החומר הכלול בה . ( ג ) בשל ההתאמה הרעיונית והכרונולוגית בין תיאור קורותיו של הנביא לבין התיאור של ימי גדליהו , שילב עורך מאוחר בין שני המקורות כדי להשלים מידע על אודות הנביא , וזאת אף על פי שירמיהו עצמו כלל לא נזכר בתיאור . ( ד ) תיאור החורבן נוסף ל'ביוגרפיה' בשלב מאוחר מאוד של התפתחות הטקסט , לאחר התפלגות נוסח המסורה והשבעים . עורך מאוחר הרגיש בחסרונו של מידע הנוגע לקורותיו של הנביא בזמן החורבן , והעתיק קטע מירמיה נב , ובעזרתו מילא חלל זה . 75 לנושא זה ראו את הסיכום של _הולדיי , , 1989 עמ' . 286 76 כהקשר זה , אין הכרח לקבל את דעתו של ונקה , המשער שאם הדברים נכתבו בידי ברוך במצרים , הוא היה מוסיף דברים על קורות ירמיהו במצרים ומסיים בכך את החיבור . לדעת הולדיי , 1989 ) עמ' , ( 24 למשל , הסיפור נכתב על החודשים האחרונים בחייו של הנביא ( פרקים לז-מד ) בידי ברוך בשני שלבים ( והפסוקים מג -3מד 30 הם תוספת מאוחרת : ( התיאור הבסיסי הוא של קורותיו מאז ניסיון הפלישה המצרי ועד ההתכנסות באזור בית לחם לקראת הירידה למצרים . הולדיי ( שם ) משחזר את כתיבת הסיפור בידי ברוך בדרך למצרים ( אולי בתחפנחס ) ואת הכנסת התוספת במועד אחר , אולי כבר במצרים . 77 ראו את יחידה ג כפי שהוגדרה לעיל . על שני הנוסחים של תיאור זה ראו בדיון שלהלן , עמי . 378-357 78 אפשר לקבל את דעתו של ניקולסו ן , 1970 ) עמ' ( 20-17 באשר לסיבות הדידקטיות , הפרשניות והדרשניות שהניעו את העורך לשלב סיפורים אלה , נוסף , כמובן , על המניע ההיסטוריוגרפי לשמר את דברי הנביא ואת התיאורים על אודותיו . 79 על מקור התיאור של ימי גדליהו ודרך שיבוצו במלכים ב ובירמיה ראו את הדיון שלהלן , עמי . 385-379
|
|