|
|
Page:355
האפיזודי , וייחסו חשיבות רבה ליחידות שנוספו בשלבי עריכה שונים . ניתוח של חלק מפרקי ה'ביוגרפיה , ' כפי שייעשה להלן , מחזק את הגישה האחרונה . תהליך גיבושו של חיבור זה היה מסובך , מורכב וארוך . הוא כלל לפחות שלושה שלבים במהלך המאות הו' והה' לפנה"ס . שלב רביעי התרחש , ככל הנראה , בשלהי התקופה הפרסית או אף לאחריה , לאחר התפלגות נוסח השבעים והמסורה , ועדויות לו נשמרו רק בנוסח המסורה . ניתן להגדיר שלבים אלה ולאפיינם בצורה הבאה : ( א ) הבסיס לחיבור והמקור העיקרי שלו כולל את פרשת קורותיו של הנביא ערב החורבן ולאחר רצח גדליהו . בפרשה זו ניכרת היכרות קרובה ובלתי אמצעית עם אווירת התקופה בכלל ועם קורות הנביא בפרט , כך שניתן להניח שהמחבר היה מקורב לירמיהו , ואולי אף לזהותו עם ברוך . חיזוק להשערה זו ניתן למצוא בירמיה לו , 26 , 19 ובעיקר מג , 3-2 ששם השרים ' ) הזדים ( ' יוצאים כנגד ירמיהו , המדבר נגד הירידה למצרים , ומאשימים את ברוך בן נריה בהסתת הנביא 'למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל . ' העוינות האישית של השרים כלפי ירמיהו וברוך מתאימה למתואר בסיפור על היחס אל הנביא ( וראו על כך בדיון שלהלן . ( גם סיומו המקורי של הספר בפרק מה של נוסח המסורה , כפי שהשתמר בנוסח השבעים , יכול לרמז שעורכי הפרשה חלקו לברוך את הכבוד הראוי לו . זיהויו של ברוך כמחבר של החלק העיקרי ב'ביוגרפיה' מתבסס גם על בחינת הזמן שבו נכתבו הדברים , כמו גם על הרעיונות המובעים בו , אשר תואמים את פרק הזמן שמיד לאחר החורבן : באמצעות הצגת התנהגותו של ירמיהו והבאת דבריו כמודל לאופן שבו יש להתייחס : 202-201 מוילנברג , , 1970 עמי ; 238-215 הולדיי , , 1989 עמ' . 287-286 , 24 מעניין לציין שדווקא מובינקל , 1914 ) עמ' ( 30-24 שלל , לפחות בתחילה , את האפשרות לשייך מקור זה לברוך , שכן לדעתו הדברים נכתבו לאחר הירידה למצרים , במהלך המאה הו' לפנה"ס . 71 ריצ'ל , 1966 ) עמ' ( 96-95 ניסה לבסס את הקו המדגיש את האופי האפיזודי של החיבור , ולמעט במשקלו של הקו המדגיש את חשיבותו של מחבר אחד בהתפתחות המסורות . בעבודתו של ניקולסון , 1970 ) עמ' ( 18 הוצעה מסקנה יוצאת דופן . בהתבסס על פון ראד , 1960-1957 ) ב , עמי , ( 25-14 השווה _ניקולסון את תיאור קורות ירמיהו לזה של אליהו או של אלישע . הוא שיער כי בבסיס ה'ביוגרפיה' עומד מעגל מסורות נרחב , אשר נערכו בתקופה מאוחרת יחסית וגובשו לכלל מערך סיפורי אחיד . נוסף על החיבורים שנמנו לעיל ראו גם : קרמרס , , 1953 עמ' ; 124-122 ונקה , , 1971 עמ' ; 95-94 לופינק , , 1978 עמ' ; 334-331 הופמן , , 1996 עמ' ; 189-179 תשנ"ז ב , עמ' . 103-90 פולמן , 1978 ) עמ' ( 48 הביע דעה קיצונית אף יותר , וראו על כך את ביקורתו של זייטס , 1989 ) עמ' , 236 והערה 72 . ( 65 ראו את יחידות א , ה , ו שהוגדרו לעיל . 73 על זמנו של פרק זה ומקומו ראו : טיילור , , 1987 עמ' ; 98-79 הולדיי , , 1989 עמ' , 311-307 וראו גם הופמן , תשס"א , עמ' 74 . 749-748 ראו : וייזר , , 1961 עמ' ; 329 ניקולסון , , 1970 עמ' , 112 וזאת בניגוד לדעות שהובעו במחקר ( כמו למשל זו של מיי , 1942 א , עמ' , ( 155-139 ובהן ניסיון לאחר את כתיבת הפרשה כולה למאה הה' לפנה"ס .
|
|