|
|
Page:349
בדיון על עדי נוסח נוספים לטקסט , מאפשרים להעמיק במחקר הטקסט ובשאלת תהליכי המסירה וגלגולי הנוסח שלו . להשוואה בין הטקסט של תרגום השבעים לנוסח המסורה יש חשיבות מכרעת גם לנושא שבו עוסק מחקר זה , שכן הבדלי נוסח אלה משקפים השקפות שונות של עורכים שונים באשר לאירועים המתוארים בספר . בתולדות המחקר מוכרות ארבע תאוריות עיקריות , שבעזרתן ניסו חוקרים להסביר את ההבדלים בין נוסח המסורה לבין נוסח השבעים של ספר ירמיה . תאוריית שתי המהדורות של אייכהורן היא הוותיקה ביותר , ולפיה ההבדלים בין שני הנוסחים נובעים מכך ששניהם מבוססים על שתי מהדורות של הספר המקורי , אשר נכתב בידי ירמיהו עצמו . המהדורה הראשונה והקדומה נכתבה במצרים ושימשה מצע לתרגום השבעים , ואילו המהדורה השנייה נשלחה לגולי בבל והייתה היסוד למהדורה _הארץ ישראלית של הנוסח העברי . תאוריה זו לא זכתה לתומכים רבים , ודבריו של קינן משקפים את היחס אליה . לחלופין , התאוריה הנפוצה ביותר בסוף המאה הי"ט הייתה תאוריית הקיצור מבית מדרשם של ספוהן , גראף , קייל ואחרים . לפי תאוריה זו , נוסח השבעים היה תולדה של קיצור נוסח המסורה . הוא תורגם מנוסח מקביל , והקיצור התרחש במהלך התרגום או במהלך העתקת הטקסט בשלב מאוחר לתרגום . תאוריה שלישית , בת זמנה של תאוריית הקיצור אך מנוגדת לה במגמתה , הייתה תאוריית ההרחבה . לפי תאוריה זו , הטקסט שנשמר בתרגום השבעים מעיד על הנוסח המקורי של ספר ירמיה . לאחר שהושלמה מלאכת התרגום , ובעת שנמשכו תהליכי העברת הטקסט , הורחב נוסח המסורה והשתנה . בעשורים האחרונים התפתחה גישה חדשה בנוגע לשאלה זו . קשה להגדיר גישה זו , שכן המאפיין העיקרי שלה הוא הקו האמצעי . הטענה העיקרית של החוקרים הדוגלים 39 לא אעסוק כאן בבעיות הפנימיות שיש בנוסח השבעים לספר ירמיה , ובעיקר בבעיית ההבדלים בין שני חלקי הספר ( פרקים א-כח ; כט-נב לפי הסידור של נוסח השבעים . ( בעבודת הדוקטור של טוב ( תשל"ג ) הוקדש לבעיה זו פרק שלם , וראו לנושא זה גם בספרו , 1976 ) עמ' . ( 162 סקירה של נושא זה , הרחבתו וביקורת עליו ראו בעבודת הדוקטור של סודרלונד , ( 1985 ) וראו גם אצל הולדיי , 1989 ) עמי 40 . ( 6-5 לסקירה ממצה של נושא זה ולספרות נוספת ראו שטולמן , , 1986 עמ' 41 . 27-12 אייכהורן , , 1824 עמ' 137 ואילך . 42 ראו קינן , , 1890 עמ' . 239 למרות דברים אלה , דווקא בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים , נמצאו תומכים לתאוריה של אייכהורן ( בשינויים ספורים , ( וראו למשל את דעתו של ואן סלמס , , 1976 עמ' . 112-99 ראו בהקשר זה גם את דבריו של אוברהולט , , 1968 עמ' . 48-39 43 ראו למשל את דבריו של גראף , , 1862 עמ' . 14-12 לתמיכה עקרונית בקו זה ( עם עדכונים ושילוב של מתודות המקובלות במחקר המודרני ) ראו סודרלונד , 44 . 1985 וראו למשל סטרין , , 1896 עמ' . 18-1
|
|