|
|
Page:341
להגדירם כתחיבה , אשר משקפת עמדות שרווחו בשלהי ימי גלות בבל ובימי שיבת ציון . בתיאור החורבן ( מלכים ב , כה ( 21-1 שובצה תחיבה מקבילה , אשר עוסקת באותם נושאים ומבטאת אותן מגמות . פסוק 12 הוא היחיד בתיאור כולו שאינו עוסק בגורל ירושלים ותושביה , אלא מתמקד בשארית שהורשתה להישאר ביהודה ולא לצאת לגלות . תוכנו של הפסוק ברור : הוא עוסק בחלק ' ) ומ ' ... במשמעות 'מתוך ( ' מקבוצה שנקראת 'דלת הארץ . ' ציבור זה מוגדר במקבילה שבירמיה לט 10 'העם הדלים אשר אין להם מאומה , ' ולפי מלכים ב , כה a 12 הוא הושאר ביהודה בפקודת נבוזראדן ( והשוו לתפקידו של נבוזראדן בירמיה מ ( 16-1 כדי להיות 'לכורמים וליוגבים . ' הצירוף 'דלת _'pxn מופיע במקרא בסך הכול ארבע פעמים , מתוכן פעמיים במלכים ב ( כד ; 14 כה ( 12 ופעמיים בירמיה ( מ ; 7 נב . ( 16 בהנחה שהפסוק בירמיה מ 7 הוא תחיבה מאוחרת שאינה מופיעה בשבעים ( וראו להלן , ( יוצא שזהו ביטוי המיוחד לשני האירועים של הגלות . הקשר בין שני אירועים אלה בולט : אם לאחר גלות יהויכין ... ' לא נשאר זולת דלת עם הארץ , ' הרי שלאחר החורבן הושארו 'ומדלת הארץ ' ... לאור קשר זה ולאור הגדרת כד 14-13 כתחיבה מאוחרת , יש להניח שגם כאן מדובר בתוספת מאוחרת , אשר מבטאת אידאולוגיה שרווחה בקרב גולי בבל ושבי ציון , ולפיה עילית העם גלתה , ומי שנותרו בארץ הם קומץ אביונים , אשר קיומם בה שולי וחסר משמעות . תוספת זו היא המשכו של המסר של כד . 14 היא יוצאת חוצץ נגד הצגתם של ה'נשארים' בפסוק 22 כגוף בעל מעמד וסמכויות , אשר ממשיך לנהל את חייו . _VxwpxD בהנחה ששני ה'נספחים' ( מלכים ב , כה ( 30-22 נוספו ליצירה _המשנה תורתית בעיצומם של ימי הגלות , תוספת זו קוראת תיגר על המסר של שניהם : ' והעם הנשאר בארץ יהודה ' ... ( פסוק ( 22 הוא 'ומדלת הארץ ' ... ( פסוק ;( 12 מי שהשאירם לא היה 'נבוכדנאצר מלך בבל' ( פסוק ( 22 אלא 'רב טבחים' ( פסוק ;( 12 הם לא הושארו כדי לחדש את החיים הלאומיים בהנהגתו של גדליהו בן אחיקם בן שפן ( פסוקים ( 23-22 אלא כדי לשמש כורמים ויוגבים ( פסוק ( 12 בעבור השלטון הבבלי . 163 על מאפייני הספרות מראשית ימי שיבת ציון ראו את הסיכומים של אקרויד , 1968 ) עמ' ( 137-62 וויינפלד ( אצל : תדמור , תשמ"ג , עמ' . ( 175-165 _n 164 Dtr 2 תיאר רק את האירועים שתאמו את רעיונותיו והצדיקו את הקו שרצה לבטא . מסיבה זו הוא התמקד בתיאור המתרחש בירושלים , ולא הזכיר את שהתרחש באותו זמן בשאר חלקי _הא _. _^ על העדויות ההיסטוריות שנשתמרו על המתרחש בשאר חלקי , _psn ראו בדיון שלעיל , עמ' . 106-95 165 פסוק זה הוא חלק מתוספת מאוחרת רחבה ( לט ( 13-4 , 2-1 לנוסח המסורה , אשר אינה מופיעה בנוסח השבעים . לנושא זה ראו בדיון שלהלן . 166 וראו להלן דיון רחב במאפייניו של רעיון זה בספרות שיבת ציון .
|
|