sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:340

זה אינו ראלי , ומקומה של ההכללה המסכמת מוזר , שכן תיאור ההגליה בא רק אחריה . לאור זאת סביר להניח שפסוק 14 נתחב מתוך מגמה רעיונית של עורך מאוחר , אשר היה מעוניין להרחיב את התיאור , להגדיל בערך הגלות , להפריז במספר הגולים ולהמעיט בערכם של הנשארים . זמנה המאוחר של התוספת בפסוק 14 והמגמתיות שבה מתבטאים גם בציון מספר הגולים לבבל . לפי התיאור בפסוק זה הקיפה ההגליה את 'כל ירושלים ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה אלפים גולה , ' ועל אלה נוספו 'וכל החרש והמסגר . ' לפי פסוק , 16 הוגלו לבבל 'כל אנשי החיל שבעת אלפים , ' ועל אלה נוספו 'והחרש והמסגר אלף . ' על כך יש להוסיף את המספר שנמסר בירמיה נב ; 28 שם נכתב שהוגלו 'בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה . ' כל הניסיונות ליישב בין המספרים האלה נראים מאולצים ובעייתיים , ויש בהם התעלמות מהמגמות של המחברים השונים ( שלושה לפחות (! ושל המקורות שעמדו לרשותם . יש מקום לשער כי המספר העגול שב כד 14 הוא חלק ממגמת ההפרזה וההכללה המאפיינת את התחיבה הזו . אין לשלול את האפשרות שמחברה הכיר את מלכים ב , כד 16 וגם את ההרחבה המאוחרת בירמיה נב ' , 28 ומצירופם יחד הגיע למספר העגול של , 10 , 000 נוסף ' לחרש והמסגר . ' לסיכום , ניתן לומר שפסוקים 14-13 יוצאי דופן בתיאור גלות יהויכין ( כד , ( 17-10 והם נתחבו לתיאור של ה _^ _ס , בשלב מאוחר יחסית , ככל הנראה לאחר שיבת ציון . לשני הפסוקים משותפת הנטייה להכליל ( המילה 'כל' מופיעה שש פעמים בשני הפסוקים האלה , ( ולשניהם משותף גם חוסר הראליות ההיסטורית , שנוצר בשל ההפרזה בערכם , בחשיבותם ובמעמדם של הגולים . מגמתיות זו תואמת גם את החשיבות היתרה המוענקת בפסוק 13 לכלי המקדש , בדומה לחשיבות המוענקת להם בתיאור של ראשית ימי שיבת ציון . לאור מאפיינים אלה של פסוקים , 14-13 אפשר 158 התיאור ב כד 14 אינו ראלי , לא רק משום שהגלייתם של השרים אינה נזכרת בשום מקור אחר . ודאי שלא הייתה גלות של 'כל ירושלים , ' שהרי צדקיהו הומלך על העיר , וזו המשיכה להתקיים עוד 11 שנה ( והשוו למלכים ב , כד . ( 18 יתרה מזאת , 'יתר העם הנשארים בעיר' גלו לאחר חורבן העיר , והריגתם של כמה מהשרים ומראשי העם מתוארת ב כה . 21-18 159 זוהי כאמור התאוריה המרכזית של זייטס , 1989 ) עמ' , ( 180-178 אולם איני מקבל את שיטתו הכוללת בדבר מקומו וזמנו של המחבר המשנה תורתי . 160 ראו למשל את הפתרונות שהציעו : ינסן , , 1956 עמ' ; 40-28 תומפסון , , 1980 עמ' ; 782 מלמט , תשמ"ג , עמ' ; 265-264 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' ; 312 סמית , 1989 א , עמ' . 32-31 לסקירת המחקר ראו זייטס , , 1989 עמ' , 184-181 ושם ספרות נוספת . 161 ראו על כך : רופא , תשנ"ז , עמ' ; 184-180 תשנ"ח , עמ' 162 . 225 בהשערה זו ניתן למצוא נימוק נוסף לאיחורה של התחיבה ב כד , 14-13 אשר מחברה הכיר את התיאורים של גלות יהויכין , כמו גם את תיאורי החורבן במלכים ובירמיה . חיזוק נוסף להשערה זו נמצא כאמור בביטוי 'דלת עם הארץ' ( כד , ( b 14 אשר נראה כשילוב של כה 12 וירמיה נב . 15

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help