|
|
Page:335
ההשערה ששני ה'נספחים' נוספו בזמן אחד ומתוך מגמה רעיונית אחת : 136 להראות שהחיים תחת שלטון בבל , הן ביהודה והן בגלות , אפשריים בתנאי שמקבלים את עול בבל ומשלימים אתו . מגמה רעיונית זו הודגמה באמצעות שתי אפיזודות היסטוריות : האחת היא זו שבמלכים ב , כה . 26-22 מתוארת בה 'ההחמצה הגדולה' שאירעה עם רציחתו של גדליהו בידי ישמעאל בן נתניה 'מזרע המלוכה' ( פסוק , ( 25 וזאת לאחר שהבבלים אפשרו לבסס חיים מדיניים מחודשים ביהודה מיד לאחר חורבן ירושלים . האפיזודה האחרת היא זו שבפסוקים . 30-27 מתואר בה שחרורו של יהויכין מכלאו בידי אוויל מרדך מלך בבל , ומודגש מעמדו המכובד ביחס לכל המלכים הכלואים בבבל . סביר להניח כי שתי האפיזודות ההיסטוריות האלה היו ידועות לבני הדור , והאירועים המתוארים בהן היו מהחשובים בתולדות העם היהודי בתקופה שמיד לאחר החורבן ( ימי גדליהו ) ובעיצומם של ימי הגלות , _כ 25 שנה אחר כך ( שחרור _יהויכין . ( אולם הקיצור שבו מתוארות שתי הפרשות , _צמידותן וחוסר הקשר הגאוגרפי והכרונולוגי ביניהן , ממחישים עד כמה החשיב המחבר את המסר ולאו דווקא את פרטי האירועים שתיאר . גם בגרסה הקצרה של תיאור ימי גדליהו ( מלכים ב , כה ( 26-22 וגם בגרסתו הרחבה ( ירמיה מ -7מא ( 18 מודגשים הסיכויים שהיו ל'עם הנשאר ביהודה' לשקם את החיים הלאומיים תחת שלטון בבל מיד לאחר החורבן . בולטת גם ההאשמה כלפי ישמעאל בן נתניה 'מזרע המלוכה' על רצח גדליהו . מעשה הרצח הביא להחמצתה של אפשרות השיקום , המתוארת כאפיזודה יחידה ובלתי חוזרת . הלקח מכך ברור : הבבלים מאפשרים את המשך קיומו של העם בארצו , בתנאי שיכיר בשלטונם . המסר העיקרי בסיפור בא לידי ביטוי בדבריו של גדליהו ( מלכים ב , כה : ( 24 'אל תראו מעבדי הכשדים שבו _בא _^ ועבדו את מלך בבל ויטב לכם . ' מסר דומה מועבר בתיאור שחרורו של _יהויכין . לכאורה אפשר לראות בו ביטוי לקיום הבטחת הנצח שניתנה לבית דוד . אולם כפי שיידון להלן , דומה שיותר משהוא נועד למקם את המלך בהיסטוריוגרפיה המשנה תורתית , ממחיש סיפור זה שבו מתואר שחרורו של יהויכין . לנושא זה ראו : כוגן ותדמור , , 1988 עמ' ; 330-329 זייטס _, , 1989 עמ' . 199 136 הנחה זו שונה מהנחתו של אובריאן , 1989 ) עמ' , ( 271 שה'נספחים' שייכים לשני שלבי עריכה שונים . לנושא זה ראו גם : קרוס , , 1973 עמ' ; 289-277 פרידמן , 1981 ב , עמ' . 192-189 השוו גם לדבריו של זייטס , 1989 ) עמ' , ( 193 , 175 וראו את ביקורתו של ואן קוילן , 1996 ) עמ' . ( 44-43 137 בנושא זה ראו : וולף , , 1961 עמ' ; 186-171 _לבנםון , , 1984 עמ' ; 361-353 בקינג , , 1990 עמ' . 293-283 על הבעיות הלשוניות שיש בפסוק זה ראו עמ' 385-380 שלהלן . 138 כך גרסו בשינויי דגש כאלה ואחרים מרבית החוקרים , וראו : נות , , 1943 עמ' ; 108-107 פון ראד , , 1948 עמ' , 1960-1957 ; 90 א , עמ' 1966 ; 343 א , עמ' ; 220 קרוס , , 1973 עמ' ; 277 לבנסון , , 1984 עמ' , 361-353 ואחרים . לספרות נוספת ראו מורי , , 2001 עמ' . 246-245
|
|