|
|
Page:329
נקשרים לתיאור החורבן . הקשר נעשה באמצעות שימוש בביטויים זהים , אמצעי המאפשר גם את העברתו של המסר הרעיוני בגלוי ובבירור . בשאלת מקום כתיבתו של החיבור הבתר גלותי נחלקו החוקרים . הטיעונים 108 על האשמת מנשה בחורבן יש חזרה משולשת ( כג ; 27-26 כד ( a 20 ; 4-b 2 בפתיחה לכל אחד משלבי ההידרדרות לקראת החורבן . הביטוי שחוזר בכל שלוש הפעמים , בווריאציות שונות , הוא ' הסיר מעל פניו' או 'השליך מעל פניו . ' ניתן להשוות ביטויים אלה לתחיבות של _n _ Dtr לתוך החיבור המשנה תורתי הקדום ( מלכים ב , יג ; 23 יז , ( 23 , 20 , 18 אולם יש לציין שהם מאפיינים את הספרות המשנה תורתית על רבדיה השונים . ראו לעניין זה את הערתו של אובריאן , , 1989 עמי . 270 גם האלמנט של כעס האלוהים משותף לכל שלושת הקטעים , והוא בא לידי ביטוי במקומות האלה : כג ' ) 26 אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ;( ' כד ' ) 5-3 אך על פי ה' היתה ביהודה להסיר מעל פניו בחטאות מנשה ככל אשר עשה ... ולא אבה ה' לסלוח ( ' וכן כד ' ) 20 כי על אף ה' היתה בירושלם . ( ' ראו לעניין זה את הדיון של ואן קוילן , , 1996 עמ' . 155-148 109 עדות לבנייה ההיסטוריוגרפית המסודרת של התיאור בידי _n , Dtr 2 היא השימוש בביטוי 'ומאסתי את העיר הזאת' ( כג , ( b 27 שכן הופעתו של השורש _מ א ס מוגבלת לשלוש פרשיות נוספות , אשר הקשר ביניהן אינו מקרי . ב'משפט המלוכה' מופיע השורש מ א ס שלוש פעמים ( שמואל א , ח 7 [ פעמיים ;[ י . ( 19 משמעותו היא שהעם אינו רוצה עוד את אלוהיו , ודרישתו למלך מבטאת זאת . בתיאור העברת המלוכה משאול לדוד מופיע שורש זה שש פעמים ( טו 23 [ פעמיים 26 , [ [ פעמיים ;[ טז . ( 7 , 1 מרכזיותו בסיפור ברורה : שאול מאס בדבר ה , ' והי מאס במלכותו והורה למשוח את דוד למלך . בהסבר התאולוגי לחורבן ישראל ( ויהודה ) נזכר שורש זה פעמיים כדי להראות את הקשר הישיר בין התנהגות העם לבין החורבן . לאחר 'וימאסו את חוקיו ואת בריתו' באה תגובת האל : 'וימאס ה' בכל זרע ישראל . ' הביטוי ב כג b 27 בא בהמשך ישיר לכך , וחריצת הדין 'גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירתי את ישראל' ( כג ( a 27 היא תוצאה של 'ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי . ' בין הקטעים האלה יש קשר , לפחות מבחינת הלשון והעריכה . באמצעות השימוש בהם והקישור ביניהם , נוצרת זיקה בין החטא הראשון של הדרישה למלך , לבין העברת המלוכה לבית דוד ולבין החורבן . במרכזן של פרשות אלה ניצב התנאי לבחירה של בית דוד ושל ירושלים , והמטרה העיקרית היא להראות את _אי קביעותם ואת תלותם בקיום מצוות האל . גם בנקודה זו ניכרת השפעת נבואותיו של ירמיהו , אשר לביטוי זה מקום מרכזי בהן ( ב ; 37 ז ; 29 יד ; 19 יח ; 9 לא ; 36 לג 24 וכוי . ( אפשר שנבואות אלה הן מקור ההשפעה על המחבר שפעל לאחר החורבן . לסקירה של העמדות במחקר ולדיון בנושא זה ראו : ויינפלד , , 1972 עמ' ; 347 , 325-324 תשנ"ב , עמ' ; 109-108 , 99-94 אובריאן , , 1989 עמ' ; 120-98 מקנזי _, , 1991 עמ' . 14-10 נקודה חשובה בהקשר זה , אשר תידון גם להלן , היא שאלת מקומם של המלכים מבית דוד במערך הרעיוני של ה _^ _ס . פרידמן 1981 ) ב , עמ' ( 188-187 סבר שנושא זה היה הקשה ביותר מבחינה רעיונית למחבר המאוחר בטיפולו בטקסט הקדום . לדעתו , כדי לפתור את הקושי הטיל _ה ב-טם את האשמה על העם ולא על מלכי בית דוד . כפי שיודגם להלן זהו פתרון נכון רק בחלקו , שכן לצד היחס החיובי של המחבר למלכי בית דוד , ובעיקר ליהויכין ( דבר שמעיד גם על זמן הכתיבה של ה _^ _ס , ( נתפסו בעיניו שלושה מלכים בחוטאים וכמי שבגללם בא החורבן : מנשה ויהויקים ( בעיקר ) ולצדם צדקיהו . 110 לסיכום הדעות במחקר בנושא זה ראו : ניקולסון , , 1970 עמ' ; 122-117 אייניקל , , 1996 עמ' . 31-7
|
|