|
|
Page:326
א : Dtr . 2 זמנו , מטרותיו ומקום כתיבתו הנחת היסוד של פרק זה היא שהחיבור הדויטרונומיסטי הבתר גלותי ( Dtr ) הוא חיבור משלים , אשר צורף לחיבור הקדם גלותי ( Dtr ) והמשיך אותו . המחבר של אנטה קוום / שכן שני ה'נספחים' במלכים ב , כה 30-22 מא וחרים ל _^ _ס ( הלפרן וונדרהופט , , 1991 עמ' . ( 182 לנושא זה ראו גם בדיון שלהלן . 97 ראו על כך אובריאן , , 1989 עמ' 98 . 291 , 273-272 בנושא זה ראו גם את הערתו של _בן צבי _, 1991 א , עמ' 99 . 368 בתואר 'מחבר' ( בגוף שלישי יחיד , ( שניתן ליוצר החיבור הבתר גלותי , אין כוונתי לומר שאדם אחד יצר את החיבור ההיסטורי המשלים _ל י-זזס והיה אחראי לתחיבות בחיבור הקדום . מבחינה טכנית היקפו המצומצם של החיבור מאפשר להניח זאת , אולם העומק הרעיוני שיש בחיבור המאוחר , והשילוב שלו עם החיבור הקדום מעידים לדעתי על פעילות ספרותית ענפה שהחלה מיד לאחר החורבן ונמשכה פרק זמן מסוים שאת המשכו קשה לאמוד . על רקע זה ניתן להבין — אך אי ן לקבל — את ההבחנה שעושה אוכריאן , 1989 ) עמ' ( 279-272 בין שלב הכתיבה ההיסטורית של החיבור , שנעשה לדעתו בידי אדם אחד , לבין העורכים שפעלו זמן קצר אחר כך כדי לספק הסבר תאולוגי מעמיק לחורבן , ולבססו מבחינה רעיונית . אין לקבל גם את הניסיון של חוקרים , כמו מקנזי , 1991 ) עמ' , ( 144 אשר שייכו _V Dtr רק מספר מועט של קטעים וטענו שהשפעתו על החיבור כולו הייתה קטנה למדי . את הרעיונות המרכזיים , כמו גם את הפירוש התאולוגי המשנה תורתי לקורות העם . ממשיכיה של אסכולה זו נאלצו לפרש את הדברים במונחים שלהם ועל פי הרעיונות שרווחו בעם לאחר החורבן , וזו הייתה מטרתם העיקרית . אך בכך לא נחתמה הספרות המשנה תורתית . בדומה לדרך היווצרותם של ספרים בתר גלותיים , כמו ספר ירמיה או ספר עזרא נחמיה , ההיסטוריה בלבושה המשנה תורתי המשיכה להעסיק סופרים , פרשנים והוגים גם במועד מאוחר יותר . אפשר שההיתלות באילנות הגבוהים של ההיסטוריה המפוארת הגבירה את משמעותם של מאורעות רחוקים אלה . המשתמע מתיאור היסטורי זה בנוגע לעניינים עקרוניים , כמו זכות העם על ארצו , מעמדה של ירושלים , מקומו של בית דוד מול מעמד הכהונה , יחסי גולה-ארץ ישראל וחשיבותה של העלייה ליהודה , העסיקו דורות ראשונים ואחרונים , ובמוקד עמד הרצון להעביר מסרים לבני זמנם . הפולמוס והדרשנות היו אמצעי לגיטימי להעברת מסרים , וכך גם פירושם של מאורעות רחוקים והסברת משמעותם בהתאם לשאלות אקטואליות . אמצעי זה הלך והשתכלל במרוצת הזמן , והיה לאחד ממאפייניה העיקריים של הספרות היהודית לדורותיה .
|
|