|
|
Page:320
כמה וכמה תוספות , וכן יש תוספות לחיבור הקדום ( Dtr ) שאינן מתאימות ל _ טס . הגדרותיו של קרוס לשני הגושים העיקריים של החיבור היו כוללניות מדי , ולא נמצאה בהן תשובה לעבודות טקסטואליות יסודיות שכתבו חוקרים מבית מדרשם של יפסן , סמנד וממשיכיהם , אשר השתייכו ל'שיטת הריבוד . ' מן הראוי לשלב עתה אסכולה זו עם 'שיטת הגושים' של קרוס וליצור סינתזה מורכבת , ולפיה החיבור נוצר בשלושה שלבים עיקריים : החיבור הבסיסי ( Dtr ) נכתב בימי יאשיהו ; _ה _^ _ס נכתב לאחר החורבן כהשלמה , ובשלב השלישי , שהתרחש בעיצומם של ימי הגלות ושיבת ציון , נתחבו לחיבור תוספות משניות . מקורותיה של 'שיטת הריבוד' מצויים , כאמור , כבר בעבודתו של יפסן , ( 1956 ) והם התבססו במחקריו של סמנד . סמנד קיבל את התפיסה הבסיסית של נות בדבר החיבור _הבתר גלותי של ההיסטוריה הדויטרונומיסטית , וכינה שלב זה בשם — של התאוריה של קרוס : Cross ' s theory by far the most convincing of the various multiple redaction hypotheses ' ' ... it is this confluence of literary and ideological features which make 64 בכיוון זה כבר הלכו חוקרים אחדים . אובריאן , ( 1989 ) קנופרס ( 1994 , 1993 ) וואן קוילן ( 1996 ) הם הקרובים ביותר לתפיסה העקרונית שבה אני תומך . אובריאן , 1989 ) עמ' ( 287-266 , 234-227 זיהה שלוש שכבות עריכה מימי הגלות בטקסט הדויטרונומיסטי הבסיסי מימי יאשיהו : הוספת התיאור ההיסטורי על קורות ארבעת מלכי יהודה האחרונים ו שכבת עריכה שנועדה להסביר את הגלות כתגובת האל לחטאי מנשה 1 שכבה נומיסטית , שבה עבר הדגש מהמלכים לעם , ובה דגש על סירובו המתמשך של העם לציית לחוק . קנופרס , 1993 ) עמ' , 52-51 ובדיון שבפרקים שני ושלישי , עמ' ( 134-57 קיבל את התפיסה הבסיסית של קרוס בדבר החיבור הדויטרונומיסטי הבסיסי מימי יאשיהו ( Dtr 1 ) ובדבר שכבת העריכה מתקופת הגלות , ( Dtr 2 ) והראה שיש תוספות מאוחרות יותר במערך זה . ואן קוילן ( 1996 ) צידד בתפיסה הבסיסית בדבר החיבור הבתר גלותי , וזיהה את פרקים כא-כה כגוש ( redactional block ) שנוסף לאחר החורבן ( שם , עמ' . ( 200-199 לדעתו ( שם , עמ' , ( 201-200 שכבת העריכה הנומיסטית אחראית לקטעים קצרים נוספים שנתחבו בשלב מאוחר יותר אל החיבור הקדום . גם לופינק , 1981 ) עמ' , 1987 ; 40 "as , 1984 r 100-87 עמ' , 475-459 ובעיקר עמי ( 462 הלך בכיוון דומה , אולם קשה לקבל את נקודת המוצא שלו . לשיטתו אפשר לשחזר בטקסט זה שני חיבורים קדם דויטרונומיסטיים מימי יאשיהו ( האחד היה נוסח קדם דויטרונומיסטי של דברים-יהושע והאחר של מלכים , ( אשר שולבו זה עם זה לאחר החורבן ועברו שני שלבים שונים של עריכה . קשה לקבל גם את גישתו של מקנזי , 1991 ) עמ' , ( 150-135 אשר הסכים שהחיבור הבסיסי של ספר מלכים נוצר בימי יאשיהו , אולם התנגד לקיומה של שככת עריכה של ממש לאחר החורבן _nrpn , ( Dtr 2 ) תוספות שונות לחיבור זה שאינן ממקור אחד . 65 ראו : סמנד , , 1971 עמ' , 1978 ; 509-494 עמ' . 139-110 , 81-69 סמנד עצמו , 1978 ) עמ' ( 123 טען שיפסן ביסס לראשונה רעיונות אלה . על מרכזיותו של סמנד ועל עיקריה של 'שיטת הריבוד , ' המכונה גם 'אסכולת גטינגך ראו את סקירתו המקיפה של ואן קוילן , 1996 ) עמ' , ( 22-14 ושם ספרות וביקורת . לסקירתה של אסכולה זו ( עם התמקדות בפרקים כב-כג ) ראו גם אייניקל , , 1996 עמ' , 31-20 ושם גם ספרות מקיפה .
|
|