sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:105

הקברים הקדומים ביותר הידועים לנו עד עתה מצויים בכפר השילוח , מול הגרעין הקדום של עיר דוד , שם השתרעה העיר מראשית ימיה ועד למאה התשיעית לפני הספירה . במאה השמינית לפני הספירה התפשטה העיר לא רק צפונה לכיוון הר הבית , צמיחה שהחלה עוד במאה העשירית לפני הספירה , אלא גם לכיוון הגבעה המערבית , ואכן בתי הקברות עוברים מערבה וצפונה . שתי מערות קברים בודדות הידועות בתוך שטח העיר העתיקה — האחת בוויאה דולורוזה והשנייה במנזר הקופטי שליד כנסיית הקבר — מייצגות ודאי שלב משלבי ההתפתחות של הפרברים הצפוניים , שהיו מחק לחומה , בתחומי הרבעים הנוצרי והמוסלמי בעיר העתיקה של ימינו . תחילה היו באזורים אלה שדות ומטעים , מחצבות _ובתי חווה אחדים , וביניהם מערות קבורה בודדות . _אט אט נתמלאו שטחים אלה בבנייה , וזו דחקה את מערות הקברים צפונה , לאזור שמצפון לשער שכם . שרידיהם של הפרברים הפרוזים שמצפון לעיר שהוקפה ב'חומה הרחבה , ' נחשפו בחפירות אקראי ובבדיקות מצומצמות בתחומי העיר העתיקה . הם נזכרים במקרא , וחלקם ידוע אף בשמם : הגבעות , גבעת גרב , גועה , עמק הפגרים , הדשן ( וראה : ירמיה לא לח-לט ; צפניה א י-יא . ( אופיין המפואר של מערות הקברים שבבית הקברות הצפוני מעיד , שאוכלוסיית הפרברים הצפוניים היתה של בני המעמדות החברתיים העליונים . מערות הקברים הפזורות במעגל הפעילות החיצוני , רחוק יותר מן העיר עצמה — בשכונת מעלות דפנה , במושבה הגרמנית , ליד בניין הכנסת ובהר הרצל של ימינו — שייכות בוודאי ליישובי העורף החקלאי של ירושלים בשלהי ימי בית ראשון . הן העדות היחידה כמעט שנותרה בידינו לקיומם של חוות וכפרים סביב המוקד העירוני התוסס של העיר גופא . התמונה הכוללת של תפרוסת מערות הקברים בשלושת בתי הקברות ממזרח , מצפון , ממערב ומדרום מערב תואמת יפה את תחומי העיר לפי תפיסתם של בעלי האסכולה המרחיבה . יש לציין כאן , כי כמה מן המערות שנחשבו קברים מימי בית ראשון . אינן שייכות לענייננו . בין אלה כמה חדרים חצובים כסלע , שנחשפו בחפירותיו של בנימין מזר אל מול הכותל המערבי . אין בהם כל מיתקני קבורה או מימצאים שיצדיקו לזהותם במערות קבורה של ימי בית ראשון , ואין בהם כל דמיון לעשרות רבות של מערות קברים מאותה תקופה בבתי הקברות השונים של ירושלים ובחלקים אחרים של יהודה . תיאור המערות כפר השילוח — בית קברות זה נחקר כבר בשנים 1874-1873 בידי החוקר הצרפתי שרל קלרמוךגאנו , שתיארך אותו נכונה לימי הבית הראשון . הוא אף גילה את כתובתו של השר יאשר על הבית , ' הכתובת העברית המונומנטאלית הראשונה שנתגלתה _pkd _w . _Vx בעקבות ביקורו בכפר השילוח כתב קלרמון גאנו את הדברים הבאים : כפר השילוח , פרבר כפרי של ירושלים , מצדיק את תשומת הלב המלאה של הארכיאולוג . אני משוכנע . שכל מי שיחקור את המקום ביתר יסודיות מאשר נעשה עד כה , יוכל להגיע לתגליות בעלות חשיבות ראשונה במעלה . בימי מגורי בירושלים ביקרתי שם לעתים תכופות . ומעולם לא היתה לי סיבה להתחרט על

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help