sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:92

למזלה של ירושלים ביצוריה ומפעלי המים של חזקיהו לא היו צריכים לעמוד במצור , ממושך . סנחריב נאלץ לשוב לארצו ( השווה ישעיה לז ז . ( אמנם יהודה הוכתה ונחבלה , אבל ירושלים , שנותרה ? ' סכה ? כךם , כמלונה במקשה' ( ישעיה א ח ) בתוך הארץ החרבה , ניצלה . במשך השנים נשכחו ביצורי חזקיהו ורוב מפעלי הבנייה שלו . רק למפעל המים הגדול _ לנקבת השילוח — נותר זכר . עוד כימי _בית שני , באמצע המאה השלישית , לפני הספירה , פיאר ישוע בן סירא את חזקיהו מלך יהודה כאמרו : 'יחזקי ; הו חזק עירו _5 הטות אל תוכה מים . וי _ חצב כ ? חשת צורים : ויחסום הרים מקוד' _» מח כב-כג . ([ 17 ] אלא שאין לדעת מדבריו , אם הכיר את מפעל המים של חזקיהו מן המציאות , או שמא רק מן המסופר עליו במקרא . כרבות השנים אבדה מהזיכרון גם נקבת חזקיהו , אף נסתמה למחצה בסחופת ובעפר , עד שלפני כמאה ועשר שנים שבה ונחשפה , ונתבררה זיקתה לחזקיהו מלך יהודה . בשנת תר"ם ( 1880 ) גילה נער יהודי מירושלים כתובת בכתב העברי בקצה המערבי של נקבת השילוח , כשישה מטרים מהקצה היוצא אל ברכת השילוח שממערב לשלוחת עיר דוד . המהנדס _השוויצרי הירושלמי קונרד שיק , מחוקרי ירושלים במאה הקודמת , הכין מהכתובת טפוסת של גבס . העתק זה הציל חלקים של הכתובת , שנשחתו עשר שנים מאוחר יותר . בשנת תרץ ( 1890 ) ניסה יווני תושב ירושלים להתעשר מן הכתובת . הוא חצב את הכתובת כדי למכרה , אלא שבמהלך מלאכתו נשברה הכתובת לשישה-שבעה חלקים . למרבה המזל הזדרזו השלטונות התורכיים להחרים את הכתובת ולהעבירה לאיסטמבול , שם מקומה עד היום . בעזרת הטפוסת שהכין שיק שוקמה הכתובת . כתובת השילוח הוכיחה בעליל , כי הנקבה היא מפעל המים המפואר של חזקיהו , שעליו מספרים הכתובים . וזה לשון הכתובת , עם השלמות , וכשהיא מנוקדת לפי הכתיב המקראי ( שבוודאי אינו זהה לדרך הגייתן של המלים , כשנחקקה הכתובת במאה השביעית לפני הספירה ;( ( ו ) [ דבר [ . הנקבה . וזה . היה . דבר . הנקבה . בעוד . ] מנפם . החצבים . את ( 2 )[ . הגרזן . אש . אל . רעו . ובעוד . שלש . אמת . להנק [ ב . נשמ _] ע . ק ל אש . ק ]( 3 ) ר ] א . אל . רעו . כי הלח . זדה . בצר . מי _, מן _[ . ] . _ומנשמיואל . ובים . Wrr נקבה . הכו . הדוצבם . אש . לקרת . רעו . גרזן . על [ ג ] רזן . וילכו ( 5 ) _[ . ] המים . מן . המוצא . אל . הברכה . במאתים . ואלף . אמה . ומ [ א ( 6 )[ ת . אמה . הי _, ה . גבה . הצר . על . ראש . החצב [ ם _[ . פירוש : דבר הנקבה - פתיחה לפרשייה ( וראה להלן . ( הניקוד ? ' קבה' על משקל שמטה ( אבל יש גם אפשרויות אחרות . ( ומשמעותה חציבה . שלש אמת — מידת האמה 52 ס"מ כקירוב . הי _ ת — צורה קדומה לנסתרת , אבל אולי אפשר לנקד הית = הייתה . זדה או זךה , מלה סתומה , ויש מפרשים אותה לפי העניין סדק . המוצא — הוא עין גיחון שבמזרחה של עיר דויד , מקום שהמעיין יוצא , נובע . הברכה — היא ברכת השילוח שבמערבה של שלוחת עיר דויד , היום ברכת אל חמרא , שכולה גינות . סיפור המעשה ברור למדי . החוצבים עבדו משני קצותיה של הנקבה . אלו התחילו ממעיין גיחון שבמזרח , ואלו באזור של ברכת השילוח שבמערב , ושתי הקבוצות התקדמו

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help