|
|
Page:232
המצבורים של תקופת הברזל ( משלהי ימי הבית הראשון ) ובין שרידי הבנייה מימי בית חשמונאי . אביגד הדגיש בספרו את ההיצמדות הישירה של שרידי היישוב מימי בית חשמונאי לשרידים מימי הכית הראשון , המצויים ממש מתחתם . באחד המבנים שנחשף בדרום הרובע היהודי , נראית המשכיות של קווי המתאר של הקירות למן ימי הבית הראשון אל תוך ימי בית חשמונאי , ותכניתו של המבנה מימי החשמונאים זהה למעשה לזו של המבנה מהתקופה הישראלית . במקומות אחרים נחפרו תעלות היסוד של המבנים מימי החשמונאים הישר אל תוך מצבורי ההרס של תקופת הברזל , משלהי ימי בית דוד . בחפירותיו של אביגד נחשפו גם שרידי הביצורים של העיר מימי בית חשמונאי — חומתה הצפונית של העיר , הידועה בכינויה 'החומה הראשונה' או 'החומה הישנה , ' בלשונו של יוסף בן מתתיהו . כיצור זה , אשר לפי נתוני החפירות של אביגד , נבנה בימי שליטי בית חשמונאי , נמצא משולב פיסית עם קו ביצורים ומגדל איתן מימי הבית הראשון , שבימי החשמונאים עדיין עמדו ונשתמרו לגובה ניכר . בכל שטחי החפירות שנערכו למן שנות השישים ברחבי הגבעה המערבית של ירושלים , נתקבלה עדות ברורה של תנופת בנייה של מבני מגורים וביצורים , ריבוי כלי חרס ומטבעות וגידול ברור באוכלוסיה למן מחציתה השנייה של המאה השנייה ובמשך המאה הראשונה לפנה"ס , לאחר פער ניכר בתולדות היישוב במקום . אף במבט חטוף ושטחי בולט ביותר הדמיון שבין מפת ההשתרעות של שרידי היישוב ותחומי העיר וביצוריה בימי בית חשמונאי , לבין ההשתרעות העירונית ומהלך קווי הביצור של שלהי ימי הבית הראשון . נשאלת השאלה , האם דמיון זה הוא יד המקרה בלבד , דבר הנובע מן החוואים הטופוגרפיים הנתונים , או שמא היתה כאן מגמה ברורה ומכוונת של שליטי בית חשמונאי לשחזר את העיר לממדיה ולפארה בימי שיאה , בשלהי תקופת הכית הראשון , בימי ההתגבשות והצמיחה של האסכולה הדויטרונומיסטית , שהעמידה את ירושלים במרכז כערך תיאולוגי ולא רק כיישות גיאוגרפית ? יוסף בן מתתיהו , כותב ש'החומה הראשונה , ' החומה שנבנתה בידי שליטי בית חשמונאי , נבנתה לראשונה בידי 'דוד ושלמה והמלכים שבאו אחריהם' ( מלחמת היהודים ה , . ( 143-137 דבריו אלה מבוססים על ידע והיכרות עם השטח ועל מסורות שהיו מעוגנות היטב , אשר מקורן עוד מימי שלטון החשמונאים . מלבד עצם קיומם של השרידים מימי הבית הראשון , שעדיין נראו לעין והיו חשופים כימי בית חשמונאי , ישנן עדויות לכך שבירושלים היה רצף התיישבותי ללא פערים למן ימי הבית הראשון ועד לימי בית חשמונאי . המסורות על שרידי המבנים עברו ודאי מאב לבן , ונשמרו כזכרונות מימי עברה המפואר של העיר . המסורות לגבי הטופוגרפיה העירונית של ירושלים בימי הבית הראשון הן מציאות קיימת בדבריו של יוסף _בן מתתיהו , והוא אף מזכיר בדבריו מונומנטים מימי הבית הראשון , שהיו מוכרים ועדיין התקיימו , או שמקומם היה ידוע בימיו . כין אלה יש למנות את המחנה האשורי ( מלחמת היהודים ה , , ( 504 , 303 את קברי מלכי בית דוד ( שם , א , ; 61 קדמוניות ז , ; 394-392 יג , ; 249 טז , , ( 179 את מערות המלכים — שעצם שמן מעיד על ייחוסן לימי המלכים הקדמונים מימי בית דוד ( מלחמת היהודים ה , , ( 146 בריכה המיוחסת לשלמה המלך ( שם , ה , , ( 145 ועוד . במקומות שונים ברחבי העיר חשפו החפירות הארכיאולוגיות מצבורים עבים של
|
|