sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:231

ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד גנויאל בוקאי עיון בספר מקבים א מראה , שהמחבר משתמש לציון ירושלים בכינויים 'עיר דוד' ( א לג ; ב לא ; ז לב ; יד לו ) ו'הר ציון' ( ד לז ; ד נט ; ה נד ; ו מח ; ו סב ; ז לג ועוד . ( נראה , שכוונתו בכך היא לדמות את כתיבתו לסגנונה של הספרות ההיסטורית המקראית , ובעיקר לזה של ספרי מלכים ודברי הימים . בספר מקבים א , שבמקורו כנראה נכתב בירושלים ובעברית , ניכרת מגמתיות ברורה של החזרת עטרה ליושנה — ירושלים אינה נבנית , כי אם מתחדשת . נראה , שהשאיפות הטריטוריאליות של שליטי בית חשמונאי כללו את תחומי השלטון והכיבושים של מלכות דוד ושלמה . הוא הדין לגבי ירושלים — הם ניסו לחדש ולשחזר את תחומי השתרעותה הפיסית ואת פארה , כפי שהיו בשיא גדולתה של העיר , בימי מלכות בית דוד , בשלהי ימי הבית הראשון . על יונתן החשמונאי נאמר , שהוא החל לבנות ולחדש את העיר ( מקבים א , י י . ( מגמה זו יסודה בתפיסה רעיונית , שראתה את שיבת ציון בתקופה הפרסית כאנלוגית לכניסתם או לחזרתם של בני ישראל לארצם בימי יהושע בן נון , וכחזרה על ההתרחשויות של תקופת ההתנחלות ובניית המקדש בימי שלמה . מלכי בית חשמונאי נתפסו כאנלוגיה וכהמשך למלכי בית דוד . דומה , שתהליך זה של תפיסת מלכות בית חשמונאי כאנלוגית למלכות בית דוד הגיע לשיאו בימי אלכסנדר ינאי , השליט החשמונאי הראשון שבמטבעותיו ובחותמיו נשא את התואר מלך , תואר שלא שימש מאז צדקיהו , אחרון מלכי בית דוד . השאיפה לחדש את ירושלים בדמותה של העיר מימי בית דוד , היתה אפוא חלק מתפיסה כוללת של החייאה ובנייה מחדש , ששררה באותה תקופה . כתוצאה מן החפירות המקיפות שנערכו החל משנת 1961 בכל שטחי הגבעה המערבית של ירושלים — בשטחי הרבעים הארמני והיהודי של העיר העתיקה של ימינו , ובשטח ' הר ציוך של ימינו — נסתבר , שהעיר של ימי בית חשמונאי לא ירשה את מקומה של פוליס הלניסטית מתוכננת היטב , כפי שהניח בזמנו מיכאל אבי יונה . החפירות העלו , שהעיר של ימי שיבת ציון ושל התקופה ההלניסטית הקדומה היתה מצומצמת בשטחה , בהשוואה להשתרעות הנרחבת של ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון . בכל שטחי הגבעה המערבית של ירושלים אין שרידים של מבנים מן התקופה ההלניסטית הקדומה , מימי שלטונם של התלמים והסלווקים , ואף הממצא הזעיר של טביעות חותם ומטבעות מתקופות אלה הוא מצומצם ביותר . בחפירותיו הנרחבות של נחמן אביגד בשטחי הרובע היהודי של ימינו נסתבר , שלא קיימת כל שככת ביניים מהתקופה ההלניסטית בין

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help