|
|
Page:74
ו . בית הקברות בשונה מבית החולים היה בית הקברות היהודי מוסד ותיק של הקהילה , אשר חייב מידה מסוימת של תיאום יהודי מוסלמי . לא די בכך שהשלטונות התירו ליהודים , כחלק מן האוטונומיה הדתית שלהם , לקבור את מתיהם על פי מנהגיהם ובחלקה נפרדת — היה צורך להשיג חלקות קרקע לצורך זה . בית הקברות העיקרי , שהתקיים מראשית הכיבוש העות'מאני בירושלים , היה במורדות הר הזיתים , לא הרחק מהכפר סלואן , באדמות שהיו חלק מן ההקדש של המדרסה אל צלאחיה הנמצאת ליד "שער האריות . " בסוף שנת 1841 תבעו הנאמנים הממונים על הקדש זה את נציגי הקהילה היהודית וטענו כי הם קוברים את מתיהם בחלקה חדשה נוספת שלא כחוק , דהיינו , הם נמנעים מלשלם דמי חכירה ראויים . הם דרשו להפסיק נוהג זה ואף לסלק את הגופות שכבר נקברו . היהודים טענו , לעומת זאת , כי הם קוברים שם בדין מזה מאה שנה ויותר , ואף הציגו מסמכים מראשית המאה הי"ח המתירים להם זאת . ועדת בדיקה שנשלחה למקום דחתה את טענות התובעים ואישרה את גרסת היהודים , וכך אף פסק הקאדי ( תעודה מס' 31 א . ( לעומת זאת , תעודה אחרת מעידה ( תעודה מס' ( 32 על הרחבת בית הקברות באותן שנים על ידי תוספת של חלקת אדמה גדולה שקנו היהודים כחוק מבעליה תושב הכפר סלואן . החלקה נקנתה עבור הקדש הקהילה היהודית לא הרחק ממעיין השילוח , ולאחר שכל תמורתה שולמה בידי מתורגמן הקהילה אישר הקאדי את עסקת המכירה אישור מלא . 31 א ראשי הקהילה נתבעים להוציא גופות מחלקת קבורה בהר הזיתים [ 2-3 / 315 ] כל אחד מהאנשים הבאים : ... ג'אר אללה בן י הסייד צאלח אפנדי , הסייד ג'אר אללה אפנדי , הסייד עבד אל חי , הסייד ופא והסייד אחמד ע'דבאן שהם הנאמנים הממונים על הקדש המדרסה אל צלאחיה , מי ייתן [ וייכמרו ] רחמי האל על [ זכרו של ] מייסד הקדש זה , תבע את הרב רובין מתורגמן מיופי הכוח של עדת היהודים בירושלים הנאצלה תעודה 1 < 31 ו במקור : "זאז ה . "
|
|