|
|
Page:51
בירושלים הנאצלה , שכל מחצית אדמת אל יהודיה הנמצאת מחוץ לירושלים הנאצלה , השייכת לאדמותיה [ של העיר ירושלים ] מצפון לשער שכם , והכוללת עצי זיתים , שלוש מערות והנאות חוקיות , על כל זכויותיה החוקיות , כלומר , מחצית חלקת הקרקע על תכולתה , שייכת להקדש עדת היהודים בירושלים הנאצלה . גובלים בה מדרום — שטח אדמה ברשות יורשי המנוח הסייד עבד אל רחמאן רבאח אפנדי בן המנוח הסייד החאג' מחמד עלי אפנדי אל חסיני , ממזרח — אדמת בור העיוורת הנמצאת ברשות יורשיו של עבד אל קאדר בן אבראהים אל חמאוי ושותפיהם , מצפון — חלקת הקרקע הנמוכה ' י של קאדי חמץ , וממערב — אדמת הבור הנמצאת ברשות יורשיו של עבד אל קאדר אל חמאוי הנזכר ושותפיהם . [ הם הוסיפו והעידו באמרם [ : אבינו הרב הראשי הקודם שנפטר , קנה בחייו , בהיותו הנאמן הממונה של ההקדש הנזכר באותו הזמן , את מחצית חלקת הקרקע הנזכרת , על תכולתה , בתוקף היותו הנאמן הממונה של ההקדש הנזכר . [ הוא קנה את הנכס ] בכספי ההקדש ועבורו בהתאם לשטר הנט'אמי הזמני המצוין במספר שלושים ושש והנושא את התאריך של היום השישה עשר בנחודש ] מרס שנת [ הכספים ] . 1292 י אין לנו הכוונה לנחלת קבר שמעון הצדיק שנרכשה בשנת 1878 על ידי הקהילה הספרדית והאשכנזית שווה בשווה ב 15 , 000 פרנ ק זהב . הנכס נרשם על שם הרב הראשי הרב אברהם אשכנזי , רבם של הספרדים , ועל שמו של הרב מאיר אורבך ראש אב בית דין כוללות האשכנזים . הסיבה לרישום החלקה על שם אנשים פרטיים ולא על שם הקהילה נעוצה בעובדה , שהמשפט המוסלמי אינו מכיר בישות ערטילאית לעניין רישום בעלות על נכסים . ואבן לאחר פטירת שניהם עלה הצורך המשפטי להעביר את רישום הבעלות על שם הקדשי הקהילות תוך ויתור היורשים על זכויותיהם . וראה להלן , תעודה מסי — 22 ויתור דומה של מנחם בנו של הרב מאיר אורבך . על בעיית הרישום ראה מאמרו של שפיצן , האישיות המשפטית , עמי . 82-73 על סיפור קניית המגרש וחלוקתו בין העדות ראה : גראייבסקי , מגנזי , ג , עמ' יח-כ ; שם , ז , מילואים לפרק שדה שמעון הצדיק ( אין מספרי עמודים ;( יהודה , מערת שמעון הצדיק , עמ' קנה-קנט,- "הלבנון , " שנה חמישית , גיליון , 21 ערב שבועות תרכ"ח , ( 2 . 6 . 1868 ) עמי ; 333-332 שם , שנה שתים עשרה , גיליון , 28 מיום כ"ח בשבט תרל"ו , ( 23 . 2 . 1876 ) עמי ; 222 'ייהודה וירושלים , " שנה שנייה , גיליון ג , מיום י"ג בסיוון תרל"ח , 0 ו במקור . "גיורת אל עמיא . " 11 במקור.- "ארד באטן . " 12 שם התואר הזה מקורו בבתי הדין ה"אזרחיים , " כלומר , מערכת השיפוט שהוכנסה בעקבות ה"תיקונים" ( תנטיימאת ) במנהל העותימאני במאה הי"ט . וראה , למשל , לואיס , תורכיה המודרנית ( באנגלית , ( עמי ; 18 "עברי אנכי , " שנה עשרים ושלוש , גיליון לג , מיום די בסיוון תרמ"ז , עמי רסב ; שם , שנה תשיעית , גיליון כה , מיום ז' בניסן תרל"ו , עמי קצו ; "המגיד , " שנה שבע עשרה , גיליון , 14 מיום ה' בניסן תרל"ג ; "היום , " גיליון , 69 מיום וי באייר תרמ"ו . עמ . 179 , 120 27 13 במרס . 1876 במקור : "מארתיה , " כלומר : השנה המתחילה בחודש מרס , ונקראת גם "מאליה , " כלומר : "זו של הכספים , " " של העניינים הפיננסיים . " החל בשנה ההג'רית 1205 ( המקבילה לשנת 1790 בלוח הגריגוריאני ) החל המנהל העותימאני להשתמש גם בביטוי "שנה מאלית" " ) סנה-י מאליה , ( " שחודשיה היו על פי לוח השמש , ולכן נחיר בהדרגה הבדל בין השנים בסדר הכספים לבין השנים לפי המניין ההג'רי , אשר הן "שנות ירח . " וראה הערך , Sene " "Mali פקלק , מילון מושגים , עמי . 401-399
|
|