|
|
Page:32
המאה הי"ט . התעניינותם של יהודים ( במקרה דנן : יהודיות ) בפעולות פיתוח אלה נבעה משיקולים פרטיים של הפקת רווח , שהונעו על ידי הלחץ הדמוגרפי הגדל והולך בשטח המצומצם שבין חומות העיר . תעודה מס' 20 מתארת את גלגולו של הקדש יהודי , ששופץ בשנות ה 60 בכספן של משקיעות יהודיות באישור השלטונות וראשי הקהילה . הנכס המשופץ , שבמצבו החדש היה עשוי להניב פרות רבים לכשיושכר ליהודים אחרים , עורר בין ראשי הקהילה סכסוכים על זכות אכילת הפרות , ואז נדרשה התערבות בית הדין המוסלמי כדי להסדיר את המשך השימוש בו . החזקת נכסים בידי הקהילה ולתועלתה לא הייתה שונה בצורתה מזו שהחזיקו אנשים פרטיים — הייתה זו לעתים שכירות , לעתים בעלות ולעתים הקדש , כנזכר לעיל ( וכפי שיפורט בפרקים מאוחרים יותר של ספר זה . ( הואיל והמשפט המוסלמי לא הכיר בישויות משפטיות ערטילאיות , היה גם הקדש שנועד לקהילה מוסב לידיים פרטיות של יהודים , תופעה שהביאה לטשטוש גבולות בין רשות היחיד לרשות הרבים . שתי דוגמאות נוספות של הקדש יהודי למטרות הכלל מובאות להלן ( תעודות מס' ( 22 , 21 מן העשור שלפני האחרון במאה הי"ט . אדמת " קבר שמעון הצדיק" שנמצאה מחוץ לחומות העיר ואפיינה את המגמה החדשה של רכישת קרקעות בשטחים שמסביב להן , נרכשה בסוף שנות ה 70 בשני חלקים שווים על ידי הקהילות האשכנזית והספרדית , ונרשמה על שם הרבנים הראשיים של קהילות אלה . הרכישה נרשמה בספרי האחוזה העות'מאניים כחוק אך הרוכשים קבעו במפורש כי זהו הקדש שנועד לכלל העדה היהודית . עצם החזקת נכסי דלא ניידי בידי היהודים , פרטים כקהילה , לא עוררה כל התנגדות עקרונית או מעשית מצד שכניהם המוסלמים , וודאי שלא מצד רשויות המשפט והשלטון . די היה בהוכחה בפני הקאדי בדבר אופייה הרשמי , החוקי והמאושר של זכות השימוש או הבעלות כדי להבטיח שלא יופרעו מן ההנאה מהנכס . סכסוכים התגלעו , עם זאת , לגבי צורת השימוש : השכנים המוסלמים , שקיבלו כמובנה מאליה את עובדת שיפוצו של בניין שהיה חלק מהקדש העדה היהודית , לא הסכימו לפתיחת צהרים בקומתו העליונה . הבניין נמצא סמוך לבית המטבחיים ובסמוך לו אף קנו היהודים ב 1835 חלקת קרקע עבור ההקדש שלהם ( תעודה מס' . ( 14 הטענה הפעם , ב , 1824 נסובה סביב הנזק הסביבתי שנגרם ( השתלטות על חלק מהדרך הציבורית , ( פגיעה בבית מוסלמי הסמוך ובאיכות החיים בו ( על ידי הפיכת חדר למטבח ) וחדירה לרשות הפרט כשנתאפשרה הצצת יהודים למגורי הנשים המוסלמיות השכנות . הקאדי שלח ועדת מומחים כדי לבדוק את הדברים לאשורם : חלק מהטענות נמצא משולל יסוד , ואילו ההקדש היהודי חויב בהקמת קיר שיחסום את שדה הראייה כנ"ל ובהסבת המטבח לחדר כפי שהיה לפנים ( תעודה מס' . ( 11 סכסוכים דומים נתלבנו בבית הדין הירושלמי לגבי שיפוצים במבנה ושינויי
|
|