|
|
Page:4
מבחינת הגידול הדמוגרפי וההתפתחות האורבנית , ובכך שבה ונטלה , לאחר יותר ממאה שנה , את הבכורה מידיה של עכו . הגידול המתמשך של אוכלוסיית ירושלים בכלל במאה הי"ט , והפיכתה של הקהילה היהודית לגדולה שבשלוש העדות בה משנות השמונים ואיל ך — כל אלה היו רק צד אחד של התמונה המשתנה בלי הרף בעיר זו . בראשית שנות התשעים נקשרה ירושלים ליפו שעל חוף הים התיכון באמצעות מסילת ברזל שהנחתה ביטאה גם תהליך מואץ של התקשרות הדוקה לאירופה . הנוהג שרווח במשך מאות שנים תחת השלטון העות'מאני , שלפיו ננעלו שערי ירושלים מדי לילה , חדל מלהישמר — עדות מובהקת לתחושת הביטחון של התושבים ושלטונותיהם כאחד , ואף רמז להתפתחות האורבנית לעתיד לבוא . בנייה חדשה ומודרנית של מוסדות ציבור ובנייה פרטית בשטחים הפנויים הרבים בין החומות לא נעצרו שם , ואט אט ירושלים עומדת בפני תופעה חדשה לחלוטין — בנייה מחוץ לחומות . בנייה זו , שראשיתה ברכישה של מונטיפיורי את השטח שעליו הוקמה השכונה היהודית " משכנות שאננים , " כובשת לה צעד אחר צעד שטחים רבים מחוץ לחומות ומשנה את המרקם האורבני של העיר . יתר על כן , גם מוסלמים החלו בונים את בתיהם בסמוך לחומות ומעברן החיצוני , וכן גם גופים נוצריים שהקימו בתי חולים , בתי יתומים וכנסיות שהפכו לציונים מרכזיים בנופה של ירושלים " ) מגרש הרוסים" והכנסייה שבראש הגבעה שלו , מתחם בית היתומים "שנלר" או האכסניה שנשאה את השם "אוגוסטה ויקטוריה . ( " אולם היהודים , שמנו למעלה ממחצית האוכלוסייה של העיר החל בשנות השמונים , העצימו את התפשטותם אל מחוץ לחומות ועד לסוף המאה הקימו לעצמם כמה עשרות של שכונות חדשות . הללו נשאו שמות עבריים שונים " ) נחלת שבעה , " "מאה שערים" וכיו"ב , ( ואולם בפי התושבים המוסלמים והרשויות שהכירו שמות אלה והשתמשו בהם , לא נקראה אף אחת מהן בשם המקובל בערבית או בתורכית " ) מחלה , " "חארה ( " אלא נתכנו בפי כול בשם האירופי הזר — "קומפאניה . " שמות זרים אחרים החלו מהדהדים בירושלים , למשל , שמות של בנקים שמרכזם באירופה ואשר החלו לפתוח סניפים מקומיים בעיר , וכך גם שמות של חברות מסחריות משותפות לגורמים נוצריים ויהודיים " ) פרוטיגר נבוך , ( שהשקיעו הון אירופי בפרויקטים של מסחר ובנייה בירושלים . הדים לשמות אלה עולים במסמכי בית הדין שנקרא להסדיר , לפשר או אף לפסוק בעניינים שונים שעלו מן הפעילות הענפה של יהודי ירושלים בדור ההוא . בתרגום התעודות השתדלנו להיות צמודים למקור . כל תוספת הוכנסה בסוגריים מרובעים . מספר הכרך והעמוד בכרך שבו נמצאת התעודה מופיעים בראש כל תעודה ומשמאלה . המספר הימני מציין את הכרך בארכיון בית הדין המוסלמי של ירושלים והמספר השמאלי מציין את מספר העמוד . מספרים
|
|