|
|
Page:2
ולשפר את דמותה ואולי גם את מעמדה בעיני מעצמות אירופה . הדרך לכך הייתה הנהגת רפורמות — ה"תנזימאת" — שאותן ניסו הסולטאנים השונים להעביר בכל מחוזות האימפריה . הנהגתם של התיקונים הללו נעשתה בהדרגה , הן בציר הזמן הן בציר המרחב , כך שבביצועם נעדר ממד הנחישות והמידיות שכה אפיין את מחמד עלי . בשל כך , אולי , לא התעוררה התנגדות חריפה להשוואת מעמדם של הלא מוסלמים ולאימוץ ולחיקוי של מסגרות ודרכי פעולה מערביות בחינוך , בשיפוט ובמנהל , שהיו בתקופה זו הקו המאפיין הכללי . ההשפעה המערבית שניסיונם של בונפארטה ושל מחמד עלי לעודדה כשלו מטעמים שונים , לא נעצרה למרות הכול , ובעצם הייתה לאחת התופעות המובהקות יותר . בירושלים קיבלו הדברים אותות ומראות שהיו גלויים לעין כול ומידיים , כגון הקמתן של קונסוליות זרות , שרגליהן התנופפו בריש גלי — החל בשנות הארבעים — באותה עיר עות'מאנית מוסלמית שלא הסכימה אפילו לנוכחותו של קונסול צרפתי אחד כמאה וחמישים שנה קודם לכן . במסגרת הסכמי הקפיטולציות ( שנתחדשו והלכו מאז המאה הט"ז ותחולתן הורחבה על מדינות נוספות עד למאה הי"ט ) ניתנו זכויות יתר לנתינים זרים , זכויות שהוחלו אף על יהודים שגרו בירושלים שנים רבות . אחדים מהם זכו עתה למעמד מועדף של "נושאי כתב" ( בראתלי , ( כלומר , מי שנהנים מהגנה ומזכויות יתר כשאר הנתינים הזרים . במחצית השנייה של המאה הי"ט , משניתנה ( החל ב 867 ו ) הרשות המפורשת על ידי הסולטאן , תחילה לנתיניו הלא מוסלמים ובהמשך אף לנתיני מעצמות אירופה , לרכוש נכסי דלא ניידי ברחבי האימפריה העות'מאנית , בטל הצורך שלא היה מנוס ממנו , להיזקק לתחבולות משפטיות עוקפות , וכך החלו יהודים "זרים" להופיע בגלוי בפני הקאדי והצהירו על עסקאות של רכישת נכסים בירושלים . לא זו בלבד , אלא הם אף זכו בכתבי בעלות שהוצאו מטעם משרד רישום הקרקעות באיסתנבול ( אלה הם כתבי ה"קושאך שהעידו על רישום מלא ב"טאבו" — מושגים הרווחים עד לעצם היום הזה בפי העם כמו במערכת השיפוט הישראלית לכל ערכאותיה . ( במערכת החינוך , תחום מרכזי שגם עליו עברו תמורות רבות בתקופת התנזימאת , ניכרו שינויים אצל יהודי האימפריה העות'מאנית , וירושלים בתוכה , משהוקמו בתי ספר זרים שהעניקו חינוך בעל צביון מערבי , שהבולטים בהם היו אלה של חברת "כל ישראל חברים . " אף שירושלים הייתה עד לסוף המאה הי"ט , 1 בספר שהתפרסם לאחרונה מנתח פרופי סלים דרינגיל את ה"דינמיקה הפנימית" של רפורמות אלה שגייסו את האסלאם לשירותן , ולמרות הקצב האטי וההדרגתי של הענקת זכויות וחירויות לנתינים הלא מוסלמים והמוסלמים מאז הח'ט י שריף של גולחיאנה ב 1839 ועד לראשית המאה העשרים ( ובעצם ער להקמת הרפובליקה לאחר מלחמת העולם הראשונה ) הייתה בהן מידה רבה של הטמעת התפיסה של . respectability of change ראה : דרינגיל , אידאולוגיה ולגיטימציה , עמי . 167 , 45
|
|