|
|
Page:240
יג . חובות הקהילה היהודית להקדשים מוסלמיים עיקר החובות של הקהילה היהודית היה לאנשים פרטיים , ברובם המכריע מוסלמים , שמהם נטלה הלוואות . עם זאת , היו מקרים שהלוואות ניתנו ליהודי ירושלים על ידי אותם אנשים לא מכספם שלהם , אלא מכספי הקדשים מוסלמיים . ברבע האחרון של המאה הי"ז לוותה הקהילה האשכנזית סכומי כסף בינוניים בגודלם ( עשרות או מאות אחדות של גרושים בכל פעם ) מהקדש הטריקה המולוית ומהקדשים מוסלמיים אחרים , ופרעה את חובה כעבור שנים אחדות ( תעודה 206 ותעודות נוספות בהערה 3 שם . ( בשנת 1721 עדיין לא פרעה הקהילה הספרדית את רוב חובה שעמד על סך 600 גרוש לכמה הקדשים על שם מושלים לשעבר בירושלים ( תעודה 208 ותעודות נוספות בהערה 7 שם . ( בשנת 785 ו פרעה הקהילה הספרדית חוב של 240 גרוש לשני הקדשים מוסלמיים , שמהם נלקחו ההלוואות שבעים שנה קודם לכן , ועתה הוחזרו לידי הממונה עליהם , שהיה מראשי כלי הקודש בהר הבית ( תעודה . ( 211 כלי קודש אחרים בהר הבית קיבלו את שכרם מן הריבית שעל ההלוואה שניתנה ליהודים הספרדים מכספי הקדש מוסלמי ( תעודות 207 ו . ( 210 והיו אף חובות להקדשים מוסלמיים שנגרמו לא כתוצאה מהלוואה במזומן , אלא בעקבות קניית נכסי דניידי , למשל , קערות נחושת גדולות ששימשו בהפקת סבון ( תעודה 209 ותעודות נוספות בהערה 1 שם . ( מתבקשת מאליה השאלה - לשם מה קנתה הקהילה את הכלים האלה , ובהמשך לכך , מדוע לקחה הלוואות מהקדשים מוסלמיים ? באחת התעודות נמצא , כנראה , המפתח לחלק ניכר מהחובות הללו , ואולי אף לכולם : הממונה על אחד ההקדשים ביקש וקיבל מהקאדי אישור לצוות על הקהילה לשלם חוב מסוים לשם שיפוץ של מבנה ההקדש ( כרך , 223 עמוד , 194 בשולי תעודה . ( 209 לשון אחר , בשל האופי הציבורי המוסלמי של הקדשים אלה הטילו האחראים להם - בסיועו של הקאדי - על הקהילה היהודית לשלם להם , מדי פעם , סכומי כסף שונים שנועדו לסייע באחזקת מבני ההקדש ובשיפוצם , או לכלכלתם של כלי הקודש המשמשים באתרים דתיים בירושלים . ההלוואה או מכירת חפצים לקהילה היו תחבולה משפטית שננקטה כדי להסתיר את האופי הבלתי חוקי של הדרישה , שהוצגה בדרך זו כעיסקה פיננסית פשוטה שאי אפשר לעוקפה או לחמוק ממנה גם בחלוף שנים רבות .
|
|