sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:71

השני שמח הורדים על ההזדמנות להקים בקיסריה עיר גדולה המודרנית , ' בנויה על פי עקרונות בינוי חדשים , ובה מערכת שירותים עירוניים ( כמו אספקת מים וביוב , ( מוסדות ציבור , מקדש , תיאטרון , היפודרום , שווקים וכד . ' בעוד שבירושלים הבירה , אשר התקיימה כעיר גדולה עוד בטרם עלה הורדוס לשלטון , לא ניתן היה ליישם עקרונות חדישים של בינוי עיר , ניתן היה ליישם אותם בקיסריה , שהיתה עד לימי הורדוס עיר קטנה ומגוונת . גם תנאי הטופוגראפית נוחים יותר בשפלה , בקיסריה , מאשר בירושלים או שומרון , היושבות על גבי הרים . הקמתה של העיר קיסריה כעיר שיושבו בה בעיקר תושבים שאינם יהודים , גם השתלבה נאמנה במבנה הארגוני של הממלכה , אשר התבסס על איזון פנימי בין הנתינים היהודים לבין הנתינים הפאגאנים ( שאינם יהודים . ( לאחר שירד בית הורדוס מגדולתו , הפכה קיסריה ( בזכות מפעלו של הורדוס ) _לעיר הבירה של _ארץ-ישדאל מטעם השלטון הרומי . קיסריה של הורדוס השתרעה על שטח של כ 300 דונאם . העיר גדלה והלכה בתקופה הרומית והביזאנטית והתקיימה ( כעיר על גבי עיר ) במשך מאות שנים , עד לתקופה הצלבנית . אי לכך , רק חלק מן העיר המקורית של הורדוס מוכר לנו כיום מן המחקר הארכיאולוגי , אם כי מה שידוע מן השדה , יחד עם התיאור המפורט של העיר שהותיר לנו יוסף בן מתתיהו , מאפשר שרטוט תמונה טובה למדי של העיר דאז . המאמץ הגדול ביותר הושקע בקיסריה בבניית הנמל , שהיה מן הגדולים בעולם העתיק באותם הימים . את הנמל הקיף שובר גלים רחב ועליו חומה ומגדלים , ובצדו הפנימי נבנו רציפים שנועדו הן לפריקת האוניות והן לשימוש תושבי העיר , שנהגו לטייל להנאתם אל הנמל . בכניסה אל הנמל ניצבו מצבות , שלוש מכל צד , שקידמו את פני הבאים לתוכו ( הנמל נמצא עדיין בראשית מחקרו הארכיאולוגי . ( בצד הנמל והרציפים נבנו מחסנים לסחורות ואכסניות למלחים . חלק מן המחסנים נתגלו בחפירות או בסקרים שנערכו באתר . אל מול הנמל , על גבי גבעה ( בחלקה מלאכותית , ( התנוסס המקדש שנקרא על שם הקיסר אוגוסטוס . העיר עצמה נבנתה ברובה , כרשת של רחובות הניצבים ומקבילים זה לזה . מתחת לרחובות עברה , בתעלות מערכת של ביוב וניקוז , שהתנקזה אל הים התיכון . כמו הנמל , גם העיר היתה מוקפת חומה ומגדלים , שכמה מהם נחשפו בצפון העיר והם דומים ביותר למגדלים שנחשפו בשומרון , אף הם מימיו של הורדוס . אספקת המים לקיסריה נפתרה על ידי בניין אקוואדוקט ארוך , שהבנוי על גבי קשתות , שהביא מים ממעיינות שבשולי _הר הכרמל . מדרום לעיר ( ומחוצה לה ) נחשף התיאטרון שבנה הורדוס ( התיאטרון הקדום ביותר שנתגלה _בא _, _(^ בו יכלו להתאסף כ 5 , 000-4 , 000 איש . ממזרח לעיר מצוי היפודרום ענק , שנחקר רק בחלקו . עדיין לא נתברר אם כאן עמד ההיפודרום שבנה הורדוס בקיסריה ואשר נזכר בכתבי יוסף _בן מתתיהו . מכל מקום , בתיאטרון ובהיפודרום נערכו מדי חמש שנים משחקים לכבוד הקיסר , בדומה למשחקים שנערכו בירושלים . ממערב לתיאטרון , על גבי שונית סלע ( דמויית חצי אי , ( מצויים שרידי בניין מרשים . עדיין לא נתברר לחלוטין אם בניין זה נבנה בידי הורדוס , אם לאו . אם נבנה בידי הורדוס , הרי שאין ספק כי כאן היה ארמונו , שבנה _בעיר חוף זו . הבניין _^ 110 x 55 מטר גודלו ) מצטיין בכך שבמרכזו מצויה בריכת שחייה גדולה 35 x 18 ) מטר ממדיה , ( שנועדה

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help