|
|
Page:61
השאיר את _בני משפחתו במבצר זה ( כשמרדו מתתיהו אנטיגונוס והפרחים בשלטונה של רומי ) והוא עצמו נמלט לרומא , והוכתר בה למלך . בני המשפחה עמדו במצור , ואף כי היו קרובים לנקודת משבר , כשנותרו בלא מים , ניצלו ברגע האחרון בזכות גשמים עזים , שמילאו את בורות המים המעטים שהיו אותה עת על ראש ההר . לאחר החפירות הנרחבות שערך יגאל ידין במצדה , דומה היה כי כל המבנים שנחשפו על ההר נבנו בימיו של הורדוס . עתה הולך ומתברר כי בניינים לא מעטים שנחשפו על ההר נבנו עוד בימיהם של החשמונאים , והדבר מאשש למעשה את מה שנאמר בכתביו של יוסף בן מתתיהו , המקור ההיסטורי הבלעדי לאירועים שתוארו לעיל . מתקופת החשמונאים נותרו במצדה : ארמונות ( גרעין הארמון המערבי והארמונות הקטנים שבצדו ;( מגדלי שמירה ( מגדלי הקולומבריום ;( בריכת שחייה גדולה בדרום ההר 18 x 13 ) מטר מידותיה : ( ואולי אף בניין גדול למנהלה ומחסנים ( בניין מס' . ( 7 בעקבות כך אף מסתבר כי בימי החשמונאים שימשה מצדה לא רק מבצר אלא במידה רבה גם ארמון . הורדוס השאיר אמנם על תלם את מרבית הבניינים מימי החשמונאים , אך החליט לחזק במידה ניכרת את תשתיתו של המקום , הן כמבצר והן כארמון . שתי המשימות בוצעו בנאמנות . חיזוק תשתיתו של האתר כמבצר באה לביטוי בהרחבת מאגרי המים והמזון ובבניית החומה סביב פיסגת ההר . עם זאת , הפעולה המרשימה ביותר היתה הגדלת הקיבולת של בורות המים — ודאי לאור לקחי האירועים בשנת 40 לפני הספירה . הסביבה מדברית אמנם , אך פעם בשנה או בשנתיים זורמים מי שטפונות בנחלים הסמוכים , ומים אלו הופנו אל תוך בורות ענק שנחצבו אל תוך המצוקים , במדרון הצפוני מערבי של מצדה . הבורות נבנו בשתי מערכות , תחתונה 4 ) בורות ) ועליונה 8 ) בורות , ( כשהקיבולת הכללית הינה כ 40 , 000 ממ"ק מים ! בעת ובעונה אחת גם נבנתה מערכת דרכים חדשה אל הפיסגה , ובאמצעות פרדות הועלו המים מן הבורות אל ראש ההר . מחסני הנשק והמזון שבנה הורדוס רוכזו בעיקרם בצפונו של ההר , משני צדיו של פרוזדור מרכזי — חמישה מחסנים קצרים מצפון _ואחד עשר מחסנים ארוכים מדרום . סמוך לקבוצת מחסנים זו נבנו חדרי מנהלה ועוד כמה מחסנים . המחסנים נבנו סמוך לבניין ( מס' ( 7 שהוקם כנראה עוד בימי החשמונאים ושימש למנהלה . עוד בניין מנהלה , כנראה בית מגורים מפואר לאחראי על ההר , נבנה מדרום למחסנים ( בניין מס' . ( 8 החשמונאים , חלוצי מצדה , לא ביססו את הגנתה על מערכת של ביצורים אלא על המצוקים התלולים , המקיפים את הצוק מכל עבריו . מתברר כי גם הורדוס בראשית דרכו לא ראה בהקמת ביצור סביב הפיסגה 'חובה קדושה . ' רק בהמשך ימי שלטונו הוקפה מצדה חומה ומגדלים . החומה היתה מסוג 'חומת הסוגרים , ' והחדרים ששולבו כה שימשו ודאי למגורי חיילים ואולי אף כמחסנים לשעת חירום . כפי שציעו לעיל , שיפר הורדוס לא רק את יכולתה של מצדה לעמוד בתנאי מצור , אלא אף את איכותה כמקום מגורים למלך ולבני משפחתו בעת שהותם במקום , בין בכורח נסיכות מדיניות או צבאיות ובין בבואם לכאן לנופש . חלק מן המאמץ הושקע בהרחבה ניכרת של הארמון המערבי , שגרעינו נבנה עוד בימי החשמונאים ( ונתוספו אליו עתה אגפי שירותים ומחסנים : ( אך המאמץ העיקרי בתחום זה הושקע בבניין הארמון הצפוני — אחד הבניינים המעניינים ביותר , מבחינה אדריכלית , שבנה הורדוס . הארמון נבנה
|
|